בית הספר ללימודים אזוטריים מבוסס על שלושה מרחבים: לימוד, ריפוי ויצירה.
מרחב הריפוי של בית הספר מבקש לתת מענה לאלמנט הריפוי שבלעדיו כל תנועה של התרחבות נשארת חלקית ומוגבלת.
במהלך חייו של אדם, צובר שדה האנרגיה שלו חוויות, חלקן חורטות בו את סימנן באופן בולט וחלק באופן עדין ונסתר, לחלקן הוא מודע וחלקן סמויות מעיניו וליבו.
תחזוקה שוטפת של השדה היא מפתח לזרימה טובה של אנרגיה וחופש לטרנספורמציה והתפתחות. ניתן לדמות זאת למכונית שבמפגשה עם הכביש לפעמים נחבטת, מתלכלכת, מחלידה או פשוט נשחקת. לפעמים נראה את המכה בפח ולפעמים בלי ששמנו לב נגמר השמן ומשהו מתחיל לקרטע.
כדי שנוכל לנוע עלינו לרפא ולתחזק את שדה האנרגיה שלנו. זה אך טבעי שתוך כדי תנועת החיים נפגוש חוויות מעצבות. זה לא אישי. החוויה אינה מונחת במרחב כדי לפגוע בנו, האנרגיה לא דולפת משום שאיננו אהובים, ואם ננסה להימנע מחוויות סטגנציה תכלה בנו.

הנחות היסוד במרחב הריפוי היא שריפוי הינו תהליך של עיבוד חוויות, שכל רגע מכיל בתוכו שער לריפוי, שכל חוויה מגלמת בתוכה אפשרות לריפוי, שהכלים לריפוי מצויים בתוכנו, ולפעמים אנחנו גם צריכים קצת עזרה. את הכותרות קליניקה, מטפל ו-מטופל אנו בוחרים להחליף ב-מרחב ריפוי, מבקשי ריפוי ו-תומכי ריפוי.

כל אדם שבוחר להיכנס לתהליך ריפוי הוא אדם ששותף בריפוי הפלנטה. תהליך הריפוי עם שהוא מפגיש אותנו עם חוויות אישיות, הוא גם מפגיש אותנו עם מכנה משותף אנושי רחב והוא הכאב והרצון לשחררו. לא משנה איזה סיפור מספר הכאב שלנו, הוא מפגיש אותנו עם עצמנו ועם האפשרות שלנו לעוד עצמה והרחבת לב.