תנועה בשדות של הפלנטה

20 לינואר, 2023.

לפני עשרה ימים חלמתי חלום, בחלום כל הבית הסתובב. זה לא היה חלום פסיכולוגי, זו הייתה תנועה בממד אחר שיכולתי לתפוש באמצעות תודעת החלום. הבית הסתובב ולבסוף התמקם כמו על כיוון חדש וכל החלונות פנו למזרח.
בחודשים האחרונים, כאשר אני עושה עבודה אנרגטית שכוללת גם מערכי אבנים וקריסטלים אני שמה לב שכל המבנים שנהגתי לשים בצפון עברו לדרום, שבמובן מסוים הדרום הוא הצפון החדש. יש לזה הרבה מאוד משמעויות מטאפיזיות ואנרגטיות. זה כמו שהקטבים התהפכו.
כשלימדתי בסוף השבוע שעבר את קורס הנשימה היה בסטודיו שעון מחוגים. אני יודעת לקרוא שעון מחוגים עוד לפני שלמדתי שעון דיגיטאלי ומשהו בשעון הרגיש מקולקל. איפה שהיה ארבע היה שמונה, איפה שהיה שלוש היה תשע. כשאמרתי על כך משהו המשתתפים תקנו אותי ואמרו לי שהשעון בסדר. במשך כל הסוף שבוע הרגשתי שאני צריכה לתקן את השעון בראש שלי. השלוש נראה לי כמו תשע הארבע נראה לי כמו שמונה. קראתי אותו כמראה, וזה משהו שמעולם לא הייתה לי נטייה קודם לכן לעשות

משהו רדיקלי קורה בשדות המגנטיים של פלנטת ארץ, הסערות בשמש הן כמו מראה לתנועה הפנימית שלה שקורת בליבה, ממש מתחת לכפות הרגליים שלנו
הגוף שלנו מגיב לתופעות האלו הן בתחושות כמו כאבים ועייפות והן ברגשות כמו עומס נפשי, פריצות המודחק, התעלות וחדווה, טיהור האפל ועוד. את היציבות של התדר צריך למצב בתוך עצמנו באופן שיסייע לנו להתעלות מעל תבניות העבר שעושות הכל כדי למשוך אותנו לתוכן לעוד לעיסה
ההתעלות בזמן הזה היא לא כלפי מעלה היא כלפי מטה, הורדה של עוד ועוד אנרגיה לנפש ולגוף, אחרת מה שקורה זה שהלב מוצף וקורס
האור מבקש ויכול ודורש ומפלס את דרכו אל האדמה. רמה חדשה של אלכימיית האלמנטים.

ואיך נתמוך בעצמנו –

ראשית נזכור שאף על פי שזה עצום, אנחנו עצומים מזה, לא קטנים ומוחלשים אלא הוויות על טבעיות שבמודעות המתאימה מקיימות את היקום כולו בקצה אצבען
וברמה הפיזית,
נשימה, נשימה איטית, מכוונת, מודעות שתעזור לנו להישאר נוכחים בגוף כדי שהאור יוכל להזין אותו
תזונה, דיוק וארגון מחדש של התודעות המרכיבות של הגוף שלנו, אולי קצת פחות שמן זית, אולי דגן אחר ופחות עמוס זיכרונות מחיטה ואורז, אולי לאפס מעט את שעות התזונה שלנו. לא לפעול אוטומטית על מה שמוכר כי המזון המוכר משאיר אותנו שבויים בתפישות מוכרות שמשפיעות ומגבילות את כל ממדי התפישה שלנו

לאורר, כן להפעיל את האור המיני שלנו, כוח החיים של אור המקור ששוכן בגוף שלנו, גנרטור של אור טהור ומקודש שיכול בזמנים אלו, בעבודת אוררות מודעת ואוהבת (בין אם לבד ובין עם ביחד) לשחרר תבניות אור ישנות, ואם נעמיק אל המנגנון הזה ונגדיל את העצמה שלנו נחשוף ריגשות (אורגזמות) עמוקות יותר וחבויות שהן שדות אור חדשים להתפתח בתוכם. ריגשה בזמן הזה היא גם מנגנון חיטוי וקריטית באפשרות שלנו לקיים שדה אור עצמאי

להתחבר לפלנטה, להתחיל לתפוש אותה כאיבר גוף פלאי ותומך ולהפסיק לתפוש את עצמנו כאורחים או ילדים שלה. להתחבר לעוצמות שלה, באמצעות הנגשת הגוף שלנו לחוש אותה ואותנו, על ידי נשימה ועל ידי ישיבה על האדמה

אלו זמנים שבהם ההיסטוריה שוב חוזרת על עצמה, אבל המיתוס מתחדש, זמנים שבהם הרגלי העבר מושכים אבל החלומות קוראים, כדאי מאוד לשים כוונה חזקה כדי שכיוון התנועה שלנו ישרת את ההתפתחות וכמיהות הלב שלנו ולא את הפחדים וההרגלים.

אור ואהבה לכולנו.