שאלות יסוד על מערכות יחסים

12 ליוני, 2023.

זה לא התפקיד של אף אחד לעמוד במערכת הציפיות שלי

זה לא התפקיד שלי לעמוד במערכת הציפיות של מישהו אחר

מה אנשים אחרים חושבים עלי הוא לא ענייני

מה אני חושבת על אנשים אחרים הוא לא עניינים

יש סיבה טובה לכך שהמחשבות שרצות לנו בראש אינן מקוריינות בקול, הן לא יותר מבליל של דעות ותגובות שלא קשור לאף אחד אחר ואפילו לא אלינו

לדבר את עצמנו באובססיה להכרה, הבנה, הסכמה

מה אנחנו מצפים שיקרה כאן

שכולם יראו את הטוב שבנו, את היופי, את הכישרון, שכולם יאמינו בנו ויחזקו אותנו בזמן שאנחנו איננו מאמינים בטוב שבנו, ביופי ובכישרון שלנו, ומחלישים את עצמנו באינסוף ספקות

מה התפקיד של הורה בזמן הזה

האם הוא יודע יותר מילדיו, כמה עליו להתערב, כמה עליו לשחרר ומתי

מדוע הורות הפכה לכל כך מורכבת

ולמה כל כך קשה לשמור על זוגיות לאורך זמן

על מה כל השינויים האלו מאיימים ומה האלטרנטיבה

האם האלטרנטיבה סותרת או משלימה את מערכות היחסים הפלנטריות והקארמתיות שלנו

האדם הוא ישות אור בתוך שדה של כוחות

המפגש בין היותו ישות אור, למיקומו בשדה כוחות היא נקודת התפתחות, התעלות ולפעמים גם אובדן

הדיאלוג שבין ההיבט הפלנטרי על מאפייניו, המבנים הביולוגיים והגנטיים לבין ההיבט האלוהי והאורי שכל זה זר לו אך לא פחות מכך פלאי יכול להיות מלחמה או ניווט רגיש אל עבר התגלות

מערכת היחסים הבסיסית היא בין היותנו ישויות אור לבין התגלמותנו כייצוג פלנטרי, האם זה חייב להיות מאבק קוטבי או מיזוג אלכימי ומה צריך לקרות כדי שזה יתאפשר

מה זה אומר באמת לקבל את מי שאנחנו, והאם אפשר להיות במערכת יחסים מיטיבה בלי זה

שאלות יסוד עומדות מאחורי הניהול הרגשי של מערכות היחסים שלנו

שאלות מהותיות של הגדרה עצמית שההתבוננות בהן יכולה לשתק, אז אנחנו מתחילים משא ומתן אינסופי עם בני אדם, איזה אנחנו אוהבים, איזה אנחנו מעדיפים, איזה לא, ולמה זה כזה והוא אחר, ומה אנחנו צריכים מהם, המון המון רעש והסחות דעת דרמתיות ולפעמים סוחטות נפשית שמכסות על איזו מבוכה שבעידן הזה אפשר לפתור גם באופן הרמוני

התחושה היא שכדי שתהיה הרמוניה במערכות היחסים בין בני אדם צריך לעבוד עליהן

אבל מה אם כדי להגיע למערכות יחסים הרמוניות עם בני אדם צריך לדייק מקום אחר בתוכנו שלא קשור לבני אדם אחרים

מה אם הרמוניה היא תוצאה של דיוק כל צליל את עצמו, את מקומו בבריאה ולא על ידי כיוונון האדם האחר להתאים לצליל שלו, מה שהופך מהר מאוד למאבק

האם אני צריכה שאדם אחר יקשיב לי או יראה אותי כדי לכוון את הצליל שלי להרמוניה, האם אדם אחד צריך לכוון את הצליל שלו אל הצליל שלי כדי שתהיה הרמוניה

לתגובה

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד

התחברות מהירה
באמצעות לינק חד פעמי

שלחו לי לאימייל

שפה בשבילי היא כלי לזרימת אנרגיה. היא ערוץ או מתווה, או אפליקציה שהמבנה שלה מייצר תנועה, מזין או מזרים תדר מסוים בתוכי ובעולם.
 
בשבילי שפה אינה סיפור, אלא ערוץ להבנה של תדרים שונים וכלי לנגישות. כמו שישנם עזרי נגישות לאנשים חרשים או אנשים עוורים, כך השפה היא כלי נגישות לאדם לשהגיע לעולם ואינו יודע מיהו ולאן הגיע.
 
השפה אינה מגלה לאדם מיהו, והיא גם אינה מגלה מהו העולם, אבל היא מציעה אפשרויות לגבי מה אפשר לעשות בעולם כאדם.
 
בעידן הקודם השאלה-תמיהה הייתה, מי אני, מאין באתי, לאן אני הולך, מתוך הנחה אולי שייש אני, שייש מקום ממנו הגעתי ומקום אליו אנחנו מגיעים. כל המבנה של התהיה הוא לינארי, מניח מקור, יעד, וקיום של הוויה תופשת. כמה אלפי שנים אחרי שהתהיות האלו הורהרו עד דק, לא נראה שהתקדמנו עם תשובה, אבל קיבלנו לא מעט ספקולציות או נקודות מבט
 
השאלה שאותי מעניינת היא לא מי אני, או מאין הגעתי ולאן אני הולכת, אלא מה אני יכולה לעשות, להרגיש, לחוות, לחולל
 
דבר ממה שאעשה, ארגיש, אחשוב, אחווה או אחולל אינו מגדיר אותי או את העולם, וכל דבר שאעשה או אחווה או אחולל ישפיע על יכולת התפישה שלי אפשרויות חדשות של קיום
 
כל מילה מבחינתי היא עולם, שפה, מערכת שמאפשרת לי חוויה, שינוי, התפתחות
 
על פי תפישתי כל מילה היא ביטוי לתדר שהוא מובחן באיכות שלו מתדרים אחרים ויש לו מכנים משותפים
 
למשל המילה עקרב, באה לציין יצור מסויים שמתקיים בממד הזאולוגי, אבל כשאני מרשה לעצמי להתקרב למילה, לאיכות, לעקרב, אני מזהה תבנית אנרגטית מסויימת שתומכת באחד מממדי הקיום שלי. העקרב למשל הוא תדר, או אפליקציה שכשאני עובדת איתה אני מזהה את המקום שלו בגוף שלי (כי כל דבר שאני תופשת מתקיים גם בתוכי) וכשאני מפעילה אותו בתוך הגוף שלי יש לי גישה למה שיכול להיות מכונה כגביע הקדוש או מעיין הנעורים, או מיים טהורים מחדשי תודעת חיים. ההכרות עם השפה של העקרב, האפליקציה המבנה, הזרימה שלו מפגיש אותי עם עצמה של התחדשות כוח חיים ואני יכולה להפעיל אותה כמתג
 
המילה אלוהים למעשה מקיימת עולם שלם של הנחות, למשל, איכות שאינה נתפשת באופן ישיר בחומר אבל מארגנת את הקיום באופן שאינו מזדהה באופן מוחלט עם החומרי (במידה ונאמין שאיכות כזו קיימת) ובמידה ולא נאמין שאיכות כזו קיימת היא עדיין מקיימת את המבנה החומרי באופן אחר כלא קיימת
 
כל מילה שאנו תופשים היא קואורדינטה במפה העצומה של הגלקסיה שהיא אנחנו. להיכנס לתוך המילה, ולצלול אל תוך העולם שהיא מאפשרת זה לגעת בעצמנו בעוד אופן
 
מלאך, נשמה, אלוהים, עקרב, הר, כוכבים, אש, מים, אדמה, לוחם, חולם, סליחה תודה, כל איכות כזו אם שייש לה ביטוי פיזי ואם לא, היא איכות מקור שיש לה תבנית אור מטאפיזית, מקום בגוף, רשת אנרגטית שאפשר להפעיל בתוכנו ממש כמו שמפעילים אפליקציה בטלפון
 
הגוף האנושי הוא כמו גלקסיה עצומה, אפשר להגיד “כוכבים”, “תאים”, ואפשר לומר: גמל שלמה, חגב, נמלה, צרצר,…. הם אולי דומים אבל גם שונים מאוד אחד מהשני וכל אחד מעניק הבנה מיוחדת של אפשרויות השימוש בהכרה, הרחבת התודעה ותפעול מושכל יותר של הגוף, שמאפשר עוד התגלות
 
אני חוקרת לא מעט איכויות/ מילים/ אפליקציות לאורך השנים בעבודה אנרגטית מוקפדת ואינטנסיבית על עצמי. אני עכבר הנסיונות של עצמי, אני המעבדה, החוקר, התצפיתן, ואני כל הזמן משתנה, מתגלה, מתאפשרת
 
השנה אני הולכת לנסות ללמד חלק מהתהליכים הללו במסלול השנתי. כשכתבתי שהמסלול השנתי יעסוק בשפות קיבלתי כל מיני תגובות שלימדו אותי שאני צריכה אולי להסביר עוד קצת במה עוסקת שנת הלימודים.
לא נעסוק באותיות. נעסוק במודלים אנרגטיים שמחברים גוף ותודעה לשימוש מושכל יותר בגוף שלנו.
 
אין תכלית ללימודים במובן הישיר, כי אין באמת לאן ללכת, אבל היכולת לתפעול מושכל מביאה איתה הרבה חדווה, חירות ובריאות, גם אם היא יכולה להיות מאוד מאוד מאתגרת. זה לחיות כל הזמן בתפר שבין החלום למציאות, האפשרות וההגשמה, בנביעה האינסופית שההכרה שלנו יכולה לתפוש ולחוות ולהתפתח מתוכה
 
חלק מהשפות שנלמד: שפת הנשמה, שפת הנפש, שפת האלוהות, שפת האהבה, שפת המלאכים, שפת הגאולה, שפת הטבע, שפת הזמן, תדרים של איכויות הוויה מהטבע ומהגלקסיה, ועוד….
 
זה לא מי אני, זה מה אני יכולה להיות, לרגע, לפני שהוא מתחלף ברגע אחר… ואני מתגלה שוב, באופן אחר

התחברות לאתר