הידע שמגיע בתקשור מגיע בערוצים רבים
המפגש עם רבן יוחנן בן זכאי הגיע כמו תיקייה. לא חשתי נוכחות אורית של ישות נוגעת או נמסכת בי, לא חשתי אנרגיה נשמתית שמבקרת מן העולם שמעבר
עצמתי עיניים כי הרגשתי שמשהו מבקש את תשומת ליבי וראיתי את דמותו בגוונים של אפור. הפנים שלו היו מאוד ברורים, אבל הוא נראה כמו תמונה. גם מבנה הגוף שלו היה ברור למרות לא ראיתי אותו באופן שמקובל לראות גוף. עצם האופן שבו הוא “נראה” היה בו הרבה מאוד ידע על מבנה האישיות או התדר של המכלול שהוא הביא
זה לא שידעתי מראש איך נראה יוחנן בן זכאי, וזו לא דמות שהייתה באופק התפישתי המודע שלי. אני לא חוקרת ועוסקת בתקופה שהוא התקיים בה, אני לא חוקרת היסטוריה של יהדות. ובכל זאת תקשור מגיע עם ידיעות שהן לא רציונאליות, ואו שמתמסרים להן וחוקרים או שנותנים לתיקיה לחלוף הלאה
אני התעכבתי
יוחנן בן זכאי היה הישות ההיסטורית השלישית שהגיעה אלי בהפרשים של כמה שבועות והוא שוחח איתי על חוק בזמנים של פירוק וכאוס. על המבנה האנרגטי של חוק ועל האקראיות שלו. שוחחנו על כל אלו בהקשר של חורבן בית המקדש וכינון חוקי פולחן דתיים
הלימוד שילב הבנה של מבנים אנרגטיים יחד עם מבנה האישיות או צורת החשיבה שנדרשת כדי לממש אותם. מהאישיות, הגוף והפנים למדתי ואספתי והטמעתי תכונות שהבנתי שאני צריכה לחזק בעצמי כדי לפעם מידת עוצמה שתאפשר לי לממד את הידע שהוא הביא
על פניו שיחה מטאפיזית אבל אצלי הכל מייד מתחבר למעשי, למימוש התפישתי בבואי לקבל החלטות ולנהל את האנרגיה העומדת לרשותי בתוך שדה העולם
ככל שמבינים איך בנוי ממד העולם וככל שמפתחים את מבנה האישיות להכיל תכונות מגוונות יותר, כך מתאפשרת רמה גבוהה יותר של מיומנות של ניהול אנרגיה בשדות רחבים יותר של הגשמה
21 לנובמבר, 2024