פחד וחופש
12 למאי, 2020.
הרבה ממה שבא לידי ביטוי בזמן זה במדיה החברתית והתקשורת הינו פחד. הפחד שיאמרו לי מה לעשות, הפחד שלא יאמרו לי מה לעשות, הפחד שיכריחו אותי להתחסן, הפחד שלא יימצא חיסון, הפחד שמה שמספרים לי בחדשות הוא אמת והפחד שמה שמספרים לי בחדשות אינו אמת.
משני הקצוות של הספקטרום – “הערים והמודעים” לכאורה, ו”הישנים חסרי המודעות” לכאורה – הפחד וההפחדה משתוללים. הפחד שייקחו ממני את החופש שלי מצד אחד, והפחד שייקחו את הביטחון שלי מצד שני, יוצרים דמוניזציה של המציאות ושל האחר, שאין שום סיכוי להסביר לו עד כמה קו חשיבתו מעוות.
כשם שלא ניתן היה לגזול מאיוב את אמונתו לא ניתן לגזול מאף אחד את חירותו, אם הצליח למצוא אותה בתוך עצמו. האמונה של איוב הייתה בלתי תלויה במאורעות חייו, היא הייתה המצפן והעוגן שלו בעתות של נחת ולא פחות מכך בעתות של משבר. המציאות לא הגדירה עבור איוב את האמונה והמציאות לא צריכה להגדיר עבור אף אחד את החירות.
מה שכולא את האדם במצב של ייסורים וממגנט אותו לקיום אומלל הוא הפחד, שמייצר שליטה. החופש נמצא מאחורי הפחד והשליטה.
כל עוד אני מתעקש לשלוט כי אני פוחד שייקחו לי משהו, או שאפגע ממישהו, אני איני חופשי.
“להיאבק על החופש” הוא מצב של ניגוד עניינים כי המאבק נוגד את החופש שקיים בכל אחד ומראש לא ניתן למנוע אותו ממנו.
חיסון אינו יכול לגזול את החופש שלי, גם אם הוא נוגד את האמת או הרצון שלי. הגוף שלי ידע לנקות את עצמו. שבב ומעקב אחריי אינם באמת מה שמפריד ביני לבין חופש או אפילו פרטיות. איני רוצה בחיסון או שבב, אבל לא הם יעמדו ביני לבין החופש שלי או אפילו הבריאות שלי. החופש שלי נלקח כשאני מתעקשת לשלוט באופן שבו אני חושבת שנכון לחיות – זוהי נקודת מבט, שמולה תמיד יהיו מיליוני נקודות מבט אחרות.
הכלא הוא המאבק שמשאיר אותי בממד נעדר חופש. חופש בחירה מעולם לא היה, משום שכל “בחירה” אינה אלא תוצאה של מערך הכוחות שלנו נוכח מערך הכוחות של היקום. אם נבין שמעולם לא היה לנו חופש בחירה, אולי נפסיק לייצר אל מול הפחד שליטה ונקבל חירות מהפרדיגמה המייסרת הזו.
חשוב לבטא את האמת שלנו, חשוב ללכת בעקבות האמת שלנו, ואם האמת שלנו היא מאבק חשוב לבטא את המאבק אבל לזכור שכל מה שנמצא ביננו לבין החירות שלנו הם הפחדים שלנו.
ידע הוא עצמה. במקום להיאבק באחר אפשר להרחיב את התפישה, את מיומנויות הריפוי העצמי ואת הגמישות. לא לחשוב על העולם כעל מקום לממש בו את השקפת עולמכם, אלא כמרחב או משחק בו לא משנה כמה חוקיו סוגרים עליכם, אם תהיו יצירתיים וגמישים תמצאו את דלת הסתרים שמשחררת אתכם החוצה. אתם נאבקים לשנות את חוקי המשחק וכך הם שובים אתכם.
בכל פרדיגמה יש סדק לאמיצים מספיק לצאת דרכו, ומאבק לפוחדים מידי לצאת לבדם אל הלא ידוע.
יש להפסיק את הריקוד עם הפחד דרך מה שבאופן מעוות רבים קוראים לו “לעורר את המודעות”. זה שימוש בשפה של אור אבל דובר שפה של חושך. תגישו את האלטרנטיבה. תפתחו בגוף חומר מטהר חיסון, תמצאו את החופש מעבר למסכים שעוקבים אחריכם ברחוב. זו אינה תבוסה, זו חציית ים סוף מכוח התעוזה האלוהית שלכם שבכוחה לפלג את המים הסוערים של הנפש בדרכה לחירות.