נושמת
נוֹשֶׁמֶת אֵלַי עֲלֵי כּוֹתֶרֶת רַכִּים
לְרַפֵּא, לְרַפֵּד אֶת לִבִּי הַדּוֹאֵב
נוֹשֶׁמֶת רֵיחוֹת עֲשָׂבִים יְרֻקִּים
לְהַשְׁקִיט, לְצַנֵּן חֹם-מִזְגִּי הַצּוֹרֵב
נוֹשֶׁמֶת טִפְטוּף שֶׁל מַיִם זַכִּים
שֶׁמַזְכִּיר לְזִרְעֵי הַשָּׁלוֹם לְלַבְלֵב
שׁוֹאֶפֶת וְנוֹשֶׁפֶת
נוֹלֶדֶת וְעוֹזֶבֶת
עוֹמֶדֶת וְנוֹפֶלֶת
פּוֹרַחַת וְנוֹבֶלֶת
שׁוֹכַחַת וְנִזְכֶּרֶת
הוֹלֶכֶת וְחוֹזֶרֶת
נוֹשֶׁמֶת
ניסים קטנים
זֶה זְמַן שֶׁל נִסִּים קְטַנִּים
עֲלֵיהֶם רַק אֲנִי יוֹדַעַת
וְרַק אֲנִי יְכוֹלָה
לִרְאוֹת אֶת הַסִּימָנִים.
זֶה זְמַן שֶׁל נִסִּים מוּכָחִים
אִישׁ לֹא רוֹאֶה, לֹא יוֹדֵעַ
אֲבָל בְּתוֹכִי
הַקְּטָבִים מִתְהַפְּכִים.
זֶה זְמַן שֶׁל נִסִּים לֹא גְּדוֹלִים
רַק אַדְווֹת קַלּוֹת שֶׁנָּעוֹת
וְאַחֲרֵיהֶן
יִוָּצְרוּ גַּם גַּלִּים.
זֶה זְמַן שֶׁל נִסִּים סְמוּיִים
זֶה רַק בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי
רַק בֵּינִי
לְבֵין הָאֱלוֹהִים.
זֶה זְמַן שֶׁל נִסִּים חֲבוּיִים
שֶׁל תְּזוּזָה בַּיסוֹדוֹת, בַּבָּסִיס
בַּחֹמֶר מִמֶּנּוּ
עֲשׂוּיִים הַחַיִּים.