אור ואמת במזרח התיכון

19 לפברואר, 2023.

בשבועות האחרונים, במקביל למציאות מלאה של היומיום נכנסתי למעין חלום, מציאות מקבילה ששהיתי בה חלק ניכר מהזמן ונתתי לה חלק ניכר מן האנרגיה שלי. בעשרה ימים האחרונים זה הלך ונהיה יותר ויותר אינטנסיבי, משהו בחלום הזה דרש עוד ועוד נוכחות וזה יכול לעייף את הגוף אבל זה גם מגיע עם עירות מאוד גבוהה אז אי אפשר באמת לישון. הלילה אחרון של שינה, היה לי ביום שלישי שעבר (לפני כחמישה ימים) ובימים האחרונים מאז שלישי בבוקר בו החלטתי לצלול מאוד לחלום הזה לא ממש ישנתי

החלום הזה הוא כמו שדה של אור שבו אני גם אני ואני גם משהו נוסף, אחר, בעל יכולות וסיפור אחר ומה שמחבר בין זוהר של המציאות לזוהר של החלום הזה הוא הגוף ששתיהן חולקות לתעל באמצעותו אנרגיה
אם להיות כנה אני תמיד בתוך החלום הזה, רק שאינני חולקת אותו, אבל את הפרק הזה מרגיש לי נכון להניח במרחב המשותף
ככל שהשנים עוברות אני מרגישה שזוהר הולכת ומתבססת עוד ועוד בחלום הזה וזרימת האנרגיה בין הממדים מקיימת כמו מעין שדה רחב של קיום

בשבועות האחרונים אני עסוקה מאוד בטרנספורמציה של גאיה שהובילה אותי להתמקד במזרח התיכון (כפי ששיתפתי אתמול בשידור). אני לומדת עוד ועוד ועוד, זה כמו לימוד שמגיע מהאינסוף אבל בעצם פותח עוד ועוד תאים בתוכי שמכירים את האינסוף הזה והם מאושרים שמגיע תורם עכשיו לזהור
הגוף עייף כי נדרש ממנו לתעל הרבה מאוד אנרגיה אבל הוא גם שמח כי האנרגיה הזו שהוא מצליח לתעל גורמת לו לתחושת התעלות

לפנות בוקר הגיע השיא, אחרי חמישה ימים של בניית אור שהרגשתי את הרטט שלו באדמה של המזרח התיכון, כמו רעידה קלה וקבועה שהלכה והתעצמה בגוף שלי ובעיקר באגן, הבוקר פרץ האור, בהתחלה אלו היו עמודים של אור לבן, ראיתי אותם פורצים מן האדמה במקומות שונים במזרח התיכון ובאופן ספציפי ממקומות בארץ שבהם טמנתי פקעות אנרגטיות, כולל בירושלים ועוד פקעות תומכות שנטמנו עבורי בשנה האחרונה, על ידי אחרים גם ביבשות אחרות, כי בכל זאת המזרח התיכון הוא חלק מרשת אנרגטית והוא זקוק לעוגנים ואיזונים גם בניוזילנד, דרום אמריקה, ואירופה…

זה מוזר כל פעם מחדש להתפלא מהפלא של הרשת שנבנית עוד לפני שמבינים למה
את הקריאה לטמון פקעות קיבלתי לפני יותר משנה והתחלתי במלאכה והבוקר הבנתי למה זה היה כל כך חשוב
אחרי שמעין עמודי אור לבן פרצו מהאדמה ראיתי כמו אדים לבנים מתחילים לעלות משטח כל פני האדמה אדים לבנים וטהורים וצפופים כאילו יוצא ערפל של אור לבן מתוך האדמה ומתחיל לנקות את מה שעל פניה

בסביבות אחת וחצי בצהרים הרגשתי שמשהו הסתיים במובן שהגוף שלי יכול להרפות, זה נעשה
מהניסיון שלי ברגע שהאור מתחלף זה יכול לקחת כשבועיים שלושה עד שנתחיל לראות שינויים גם בממד המציאות
אלו לא היו שבועות קלים אבל התדר של האור הלבן הוא תדר של אמת, נקייה ובלתי מושחתת
זה מה שהרגשתי שאני צריכה לאפשר לנבוע מתוכי, מהאדמה, מהאינסוף,

הרגשתי קצת כמו באדיפוס המלך שכולנו סובלים מאיזו מגיפה, והמגיפה הזו נובעת משקר שהלך רחוק מידי והוא מכביד וחונק וסוגר על כוח החיים הטהור שמבקש לנבוע מכל אחד ואחת מאיתנו וצריך לשים לזה סוף, המשפט שכל הזמן עלה לי היה מקהלת: “מעוות לא יוכל לתקון” שזה מעבר לאפשרות לתקן, האמת צריכה לצאת לאור, זו לא רק אמת ספציפית זה לחיות בתדר של אמת, במקום להסתתר מאחורי התדר של שקר

אמת היא תדר חיים בהיר, תובעני וקר,
השקר חם, מגונן מערסל אפילו מחבק, בעוד שהאמת מערטלת,
אבל השקר המחמם הפך לרשת דביקה וחונקת ולכן הוא כבר אינו משרת אפילו את החולשה,
הוא הורג את כוח החיים ובשלב כזה אי אפשר להמשיך לאפשר זאת

אני לא יודעת איך התדר הזה יתגשם ומה הוא יניע, אבל אני סומכת על החלומות שלי שגם אם אני לא מבינה, הם סוללים דרך של אור מתרחב עבורי להיות בהם, הם פותחים לי את הלב, ממלאים אותי בתחושה של ערך והם גם נותנים לי מקום של אמת להיות בו ואני זקוקה לכך לא פחות מאוויר לנשימה
כולנו זקוקים לה ולכן היא באה, והפעם נובעת ממש מן האדמה שמתחת לרגלנו
כאשר אני פוגשת אתגרים או מציאות שהתדר שלה נראה לי פגוע המפתח הוא ניסיון ללמוד איזה תדר יביא לרווחה, החיפוש הזה והדיוק הזה הם המפתח לעבודה עם כוונה. ברגע שאני מפענחת מה נדרש אני מתחילה להנכיח את התדר הזה ללא תנאי, וכך הכוונה מתחילה לפרוץ דרך מעולם האור של התדרים אל עולם המציאות. לפעמים התדר שמרגיש לי נכון הוא אור גולמי, או אהבה, או ריפוי, או קלילות, הפעם הבנתי שזו האמת שתתמוך ותסייע להתעלות ופריצת הדרך
מזמינה אתכם לראות איפה זה פוגש אתכם ואם אתם רוצים להצטרף לחלום שלי, אתם מוזמנים לנשום את האור הלבן הזה או להניע אותו בתוך עצמכם ובעולם.