על פריצת גבולות האנרגיה

20 לאוקטובר, 2023.

בתקופות של משבר גדול גבולות האנרגיה שלנו נפרצים, זה דבר שמניע לא מעט תהליכים

וגם יכול להפוך לזמנים של ניצול

הבלבול, האובדן, השבר, הצער, הפחד, החרדה, האימה, מחפשים סמכות, מחפשים ביטחון, מחפשים מקלט

ויש לא מעט שמציעים מקלט, הם עשויים לקרוא לו הפתרון היחיד, האמת, הגאולה, מלחמה, התגייסות, טובת הכלל, אין ברירה אלא, זו הדרך היחידה

ומשהו בסמכות והניסוח ילכד אותנו וזה עשוי להרגיש יותר טוב מפריצת הגבולות והגישוש באפלה

ההישרדות מחפשת פתרון מהיר, סדר מידי, והמחיר שאנו עשויים לשלם על כך בהמשך הוא כבד

לפני מספר שבועות דיברתי על חוט האור במערבולת והסערה, חוט האור הוא תמיד חיבור אישי שמאפשר חוזה אישי של תנועה במרחב הכללי מתוך דיוק פנימי והגנה פרטית

לא מדובר בהפניית עורף לאחר, מדובר בפרימת הקארמה הקולקטיבית דרך פעולות קשובות של אמת הפרט

אמת שאינה מגיעה מהלב שלנו, שאינה נובעת ממקום של בחינה עצמית אישית, היא חדר בבית של מישהו אחר

אין ספור עמותות מנסות לגייס את המשאבים שלנו כעת, ערוצי החדשות מנסים לגייס את הקשב שלנו, והפוליטיקאים, והפרשנים, הנרטיבים מנסים לגייס את הקשב שלנו, ההיסטוריה, המיתולוגיה, הדת, קבוצות רוחניות שונות

כולם יתנו לנו בית והבתים כולם בשכירות שתעלה מרגע לרגע

לפני שאנחנו בוחרים בית ומשקיעים בו את האנרגיה שלנו

נשאל את עצמנו מה מניע אותנו

כאוס, חלל, ריק, היעדר הנרטיב, הם לא בהכרח סכנה, הם פותחים בנו משהו עמוק שאם לא ניבהל ממנו, יכול להיות שער לבית האמיתי, אור באחד מחדרי הלב שלנו שינחה אותנו למקום מבטחים

ומה שיהפוך אותו למקום מבטחים הוא ההסכמה שלנו לפגוש את האמת כשם שהיא מתגלה לנו ולדעת שגם אם היא לא מושלמת, או מספקת כרגע את כל התשובות, היא מבוססת על חיבור וסמכות פנימיים ולכן היא מבטאת גאולה שבכוחה להחזיר לעצמנו חיבור לאור, לבריאה, ולשחרר אותנו ממי ומה שמנצלים את חוויית האובד וחוסר הביטחון שלנו

פעולה מתוך פחד מרחיקה אותנו מחוזה האהבה הבסיסי של הבריאה איתנו

לנשום, להתייצב, ולהתחיל לפרום את הקארמה האישית זה לפרק נרטיבים גדולים שתוקעים את האנושות כבר זמן רב

לקיחת אחריות אישית היא מעשה החסד הציבורי הגדול ביותר שאנחנו יכולים לעשות עבור אחרים

למצוא מנהיגות אישית לא עבור אחר, אלא עבור עצמנו, היא דוגמה אישית, והעצמת כל מי שבסביבה שלנו לעשות מהלך דומה

מדובר בהשראה פרטית שמהדהד קולקטיבית

הפרימה האישית הזו היא גם הטוויה אישית של רשת אור טהורה, כנה אותנטית

שימו לב אם מה שממקד אתכם כעת שואב ומרכז לידיים שלו כוח, או מעצים את הפרט

בימים של פריצת גבולות, העצמה של האימה, הפחד, הכאב והאבדן, גם יכולה להיות אהבה שמגדירה מחדש את הקיום

אנחנו האור שבקצה המנהרה

אנחנו הבית של אור הבריאה

כאן, היום עכשיו

זה אולי לא מרגיש מספיק, ואולי האור של מישהו אחר נראה נוצץ יותר, ברור יותר, שלם יותר

ההרגשה הזאת מרחיקה אותנו מן האמת, ולא מכבדת את היופי שלנו

אין אדם טוב או יפה או מואר מאיתנו, הקבלה שלנו את האור שלנו, גם אם הוא מרגיש קטן ומעורער, היא הצעד לחיזוק שלו, להארה שלו בעולם

זהו צעד של ענווה שאינו מחפש עוד ומתחיל למצוא

זה הרגע שבו האמת הופכת לבית

לתגובה

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד

התחברות מהירה
באמצעות לינק חד פעמי

שלחו לי לאימייל

שפה בשבילי היא כלי לזרימת אנרגיה. היא ערוץ או מתווה, או אפליקציה שהמבנה שלה מייצר תנועה, מזין או מזרים תדר מסוים בתוכי ובעולם.
 
בשבילי שפה אינה סיפור, אלא ערוץ להבנה של תדרים שונים וכלי לנגישות. כמו שישנם עזרי נגישות לאנשים חרשים או אנשים עוורים, כך השפה היא כלי נגישות לאדם לשהגיע לעולם ואינו יודע מיהו ולאן הגיע.
 
השפה אינה מגלה לאדם מיהו, והיא גם אינה מגלה מהו העולם, אבל היא מציעה אפשרויות לגבי מה אפשר לעשות בעולם כאדם.
 
בעידן הקודם השאלה-תמיהה הייתה, מי אני, מאין באתי, לאן אני הולך, מתוך הנחה אולי שייש אני, שייש מקום ממנו הגעתי ומקום אליו אנחנו מגיעים. כל המבנה של התהיה הוא לינארי, מניח מקור, יעד, וקיום של הוויה תופשת. כמה אלפי שנים אחרי שהתהיות האלו הורהרו עד דק, לא נראה שהתקדמנו עם תשובה, אבל קיבלנו לא מעט ספקולציות או נקודות מבט
 
השאלה שאותי מעניינת היא לא מי אני, או מאין הגעתי ולאן אני הולכת, אלא מה אני יכולה לעשות, להרגיש, לחוות, לחולל
 
דבר ממה שאעשה, ארגיש, אחשוב, אחווה או אחולל אינו מגדיר אותי או את העולם, וכל דבר שאעשה או אחווה או אחולל ישפיע על יכולת התפישה שלי אפשרויות חדשות של קיום
 
כל מילה מבחינתי היא עולם, שפה, מערכת שמאפשרת לי חוויה, שינוי, התפתחות
 
על פי תפישתי כל מילה היא ביטוי לתדר שהוא מובחן באיכות שלו מתדרים אחרים ויש לו מכנים משותפים
 
למשל המילה עקרב, באה לציין יצור מסויים שמתקיים בממד הזאולוגי, אבל כשאני מרשה לעצמי להתקרב למילה, לאיכות, לעקרב, אני מזהה תבנית אנרגטית מסויימת שתומכת באחד מממדי הקיום שלי. העקרב למשל הוא תדר, או אפליקציה שכשאני עובדת איתה אני מזהה את המקום שלו בגוף שלי (כי כל דבר שאני תופשת מתקיים גם בתוכי) וכשאני מפעילה אותו בתוך הגוף שלי יש לי גישה למה שיכול להיות מכונה כגביע הקדוש או מעיין הנעורים, או מיים טהורים מחדשי תודעת חיים. ההכרות עם השפה של העקרב, האפליקציה המבנה, הזרימה שלו מפגיש אותי עם עצמה של התחדשות כוח חיים ואני יכולה להפעיל אותה כמתג
 
המילה אלוהים למעשה מקיימת עולם שלם של הנחות, למשל, איכות שאינה נתפשת באופן ישיר בחומר אבל מארגנת את הקיום באופן שאינו מזדהה באופן מוחלט עם החומרי (במידה ונאמין שאיכות כזו קיימת) ובמידה ולא נאמין שאיכות כזו קיימת היא עדיין מקיימת את המבנה החומרי באופן אחר כלא קיימת
 
כל מילה שאנו תופשים היא קואורדינטה במפה העצומה של הגלקסיה שהיא אנחנו. להיכנס לתוך המילה, ולצלול אל תוך העולם שהיא מאפשרת זה לגעת בעצמנו בעוד אופן
 
מלאך, נשמה, אלוהים, עקרב, הר, כוכבים, אש, מים, אדמה, לוחם, חולם, סליחה תודה, כל איכות כזו אם שייש לה ביטוי פיזי ואם לא, היא איכות מקור שיש לה תבנית אור מטאפיזית, מקום בגוף, רשת אנרגטית שאפשר להפעיל בתוכנו ממש כמו שמפעילים אפליקציה בטלפון
 
הגוף האנושי הוא כמו גלקסיה עצומה, אפשר להגיד “כוכבים”, “תאים”, ואפשר לומר: גמל שלמה, חגב, נמלה, צרצר,…. הם אולי דומים אבל גם שונים מאוד אחד מהשני וכל אחד מעניק הבנה מיוחדת של אפשרויות השימוש בהכרה, הרחבת התודעה ותפעול מושכל יותר של הגוף, שמאפשר עוד התגלות
 
אני חוקרת לא מעט איכויות/ מילים/ אפליקציות לאורך השנים בעבודה אנרגטית מוקפדת ואינטנסיבית על עצמי. אני עכבר הנסיונות של עצמי, אני המעבדה, החוקר, התצפיתן, ואני כל הזמן משתנה, מתגלה, מתאפשרת
 
השנה אני הולכת לנסות ללמד חלק מהתהליכים הללו במסלול השנתי. כשכתבתי שהמסלול השנתי יעסוק בשפות קיבלתי כל מיני תגובות שלימדו אותי שאני צריכה אולי להסביר עוד קצת במה עוסקת שנת הלימודים.
לא נעסוק באותיות. נעסוק במודלים אנרגטיים שמחברים גוף ותודעה לשימוש מושכל יותר בגוף שלנו.
 
אין תכלית ללימודים במובן הישיר, כי אין באמת לאן ללכת, אבל היכולת לתפעול מושכל מביאה איתה הרבה חדווה, חירות ובריאות, גם אם היא יכולה להיות מאוד מאוד מאתגרת. זה לחיות כל הזמן בתפר שבין החלום למציאות, האפשרות וההגשמה, בנביעה האינסופית שההכרה שלנו יכולה לתפוש ולחוות ולהתפתח מתוכה
 
חלק מהשפות שנלמד: שפת הנשמה, שפת הנפש, שפת האלוהות, שפת האהבה, שפת המלאכים, שפת הגאולה, שפת הטבע, שפת הזמן, תדרים של איכויות הוויה מהטבע ומהגלקסיה, ועוד….
 
זה לא מי אני, זה מה אני יכולה להיות, לרגע, לפני שהוא מתחלף ברגע אחר… ואני מתגלה שוב, באופן אחר

התחברות לאתר