על נובמבר והימים הקרובים

26 לאוקטובר, 2023.

אנחנו בימים כבדים אנרגטית, גם אם לא נקשר את התחושות ומה שעובר עלינו למה שקורה כרגע במרחב, הלחימה, המתח, הפחד הכאב והאובדן

זה כמו מעין ענן אפור וכבד שלוחץ על האטמוספירה הפלנטרית, מכביד ומעייף

והוא יחלוף. כרגע הוא עוד לוחץ, והוא גם קשור לליקויים, אחד שהיה ב 14/10 והשני ב 28/10

אחרי הליקוי השני זה ירגיש כמו פקק שהשתחרר, כמו גוש בעורק שנפתח, ועשויה להתלוות לכך תחושה של ריק, כמו בור אבל לא כזה שנופלים בו, כמו מעבר מצוואר בקבוק לחלל

החלל הזה מאופיין בשקט וריק, זו אינה המערבולת שתיארתי ואפיינה את אוקטובר

החלל הוא רחב ולא ברור לאן לזוז בתוכו והוא גם לא מבקש תנועה

ככל שנובמבר יתקדם החלל יתחלף במדרגות. מדרגות די שטוחות, בהפרשי גובה די קטנים, והן נבנות כלפי מעלה. צעדים קטנים בצבע לבן

הימים הקרובים עשויים להיחוות בהרבה עייפות, חולשה, כבדות גוף, כאבי שרירים, כמו גם בתחושת דיכאון וחנק, שאינם נובעים רק מן המאורעות שמתרחשים כעת

ליקויים הם כמו סוג של אתחול, הסטה שמזיזה את האנרגיה ממסלול אחד לשדה כמעט זהה אבל שונה בקצת, מסנכרן את מה שהיה עם אפשרויות התגלות חדשות

בימים הקרובים מומלץ למי שיכול, לקחת רגעים של מנוחה והרפיה, לעשות תרגילי הרפיה, להרפות כמה שאפשר את הגוף, כדי שהעומס הזה יעבור עליו עם פחות התנגדות

אני מחזיקה בתודעתי כל הזמן, במקביל לרגשות המתחלפים והעומס, את הידיעה והאפשרות לפלא, לפתרון או תנועה מיטיבה שלא ידענו לצפות

כאשר אנחנו מוכנים לא לדעת ולא למהר לכסות על אי הידיעה, כאשר אנחנו מוכנים לרגע להתמסר ולהרפות למקום הזה, משהו חדש וחורג מדפוסי החשיבה והתפישה שלנו יכול לקרות

הנוכחות שלנו פרושה כעת על אינספור מרחבים, רגשות, ספקולציות, קשיים, החיים דורשים הרבה

חשוב לאפשר לגוף מנוחה, כדי לאפשר לו להתכייל קצת יותר בקלות עם התדר שמפלס לו דרך בתוכנו

לתגובה

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד

התחברות מהירה
באמצעות לינק חד פעמי

שלחו לי לאימייל

שפה בשבילי היא כלי לזרימת אנרגיה. היא ערוץ או מתווה, או אפליקציה שהמבנה שלה מייצר תנועה, מזין או מזרים תדר מסוים בתוכי ובעולם.
 
בשבילי שפה אינה סיפור, אלא ערוץ להבנה של תדרים שונים וכלי לנגישות. כמו שישנם עזרי נגישות לאנשים חרשים או אנשים עוורים, כך השפה היא כלי נגישות לאדם לשהגיע לעולם ואינו יודע מיהו ולאן הגיע.
 
השפה אינה מגלה לאדם מיהו, והיא גם אינה מגלה מהו העולם, אבל היא מציעה אפשרויות לגבי מה אפשר לעשות בעולם כאדם.
 
בעידן הקודם השאלה-תמיהה הייתה, מי אני, מאין באתי, לאן אני הולך, מתוך הנחה אולי שייש אני, שייש מקום ממנו הגעתי ומקום אליו אנחנו מגיעים. כל המבנה של התהיה הוא לינארי, מניח מקור, יעד, וקיום של הוויה תופשת. כמה אלפי שנים אחרי שהתהיות האלו הורהרו עד דק, לא נראה שהתקדמנו עם תשובה, אבל קיבלנו לא מעט ספקולציות או נקודות מבט
 
השאלה שאותי מעניינת היא לא מי אני, או מאין הגעתי ולאן אני הולכת, אלא מה אני יכולה לעשות, להרגיש, לחוות, לחולל
 
דבר ממה שאעשה, ארגיש, אחשוב, אחווה או אחולל אינו מגדיר אותי או את העולם, וכל דבר שאעשה או אחווה או אחולל ישפיע על יכולת התפישה שלי אפשרויות חדשות של קיום
 
כל מילה מבחינתי היא עולם, שפה, מערכת שמאפשרת לי חוויה, שינוי, התפתחות
 
על פי תפישתי כל מילה היא ביטוי לתדר שהוא מובחן באיכות שלו מתדרים אחרים ויש לו מכנים משותפים
 
למשל המילה עקרב, באה לציין יצור מסויים שמתקיים בממד הזאולוגי, אבל כשאני מרשה לעצמי להתקרב למילה, לאיכות, לעקרב, אני מזהה תבנית אנרגטית מסויימת שתומכת באחד מממדי הקיום שלי. העקרב למשל הוא תדר, או אפליקציה שכשאני עובדת איתה אני מזהה את המקום שלו בגוף שלי (כי כל דבר שאני תופשת מתקיים גם בתוכי) וכשאני מפעילה אותו בתוך הגוף שלי יש לי גישה למה שיכול להיות מכונה כגביע הקדוש או מעיין הנעורים, או מיים טהורים מחדשי תודעת חיים. ההכרות עם השפה של העקרב, האפליקציה המבנה, הזרימה שלו מפגיש אותי עם עצמה של התחדשות כוח חיים ואני יכולה להפעיל אותה כמתג
 
המילה אלוהים למעשה מקיימת עולם שלם של הנחות, למשל, איכות שאינה נתפשת באופן ישיר בחומר אבל מארגנת את הקיום באופן שאינו מזדהה באופן מוחלט עם החומרי (במידה ונאמין שאיכות כזו קיימת) ובמידה ולא נאמין שאיכות כזו קיימת היא עדיין מקיימת את המבנה החומרי באופן אחר כלא קיימת
 
כל מילה שאנו תופשים היא קואורדינטה במפה העצומה של הגלקסיה שהיא אנחנו. להיכנס לתוך המילה, ולצלול אל תוך העולם שהיא מאפשרת זה לגעת בעצמנו בעוד אופן
 
מלאך, נשמה, אלוהים, עקרב, הר, כוכבים, אש, מים, אדמה, לוחם, חולם, סליחה תודה, כל איכות כזו אם שייש לה ביטוי פיזי ואם לא, היא איכות מקור שיש לה תבנית אור מטאפיזית, מקום בגוף, רשת אנרגטית שאפשר להפעיל בתוכנו ממש כמו שמפעילים אפליקציה בטלפון
 
הגוף האנושי הוא כמו גלקסיה עצומה, אפשר להגיד “כוכבים”, “תאים”, ואפשר לומר: גמל שלמה, חגב, נמלה, צרצר,…. הם אולי דומים אבל גם שונים מאוד אחד מהשני וכל אחד מעניק הבנה מיוחדת של אפשרויות השימוש בהכרה, הרחבת התודעה ותפעול מושכל יותר של הגוף, שמאפשר עוד התגלות
 
אני חוקרת לא מעט איכויות/ מילים/ אפליקציות לאורך השנים בעבודה אנרגטית מוקפדת ואינטנסיבית על עצמי. אני עכבר הנסיונות של עצמי, אני המעבדה, החוקר, התצפיתן, ואני כל הזמן משתנה, מתגלה, מתאפשרת
 
השנה אני הולכת לנסות ללמד חלק מהתהליכים הללו במסלול השנתי. כשכתבתי שהמסלול השנתי יעסוק בשפות קיבלתי כל מיני תגובות שלימדו אותי שאני צריכה אולי להסביר עוד קצת במה עוסקת שנת הלימודים.
לא נעסוק באותיות. נעסוק במודלים אנרגטיים שמחברים גוף ותודעה לשימוש מושכל יותר בגוף שלנו.
 
אין תכלית ללימודים במובן הישיר, כי אין באמת לאן ללכת, אבל היכולת לתפעול מושכל מביאה איתה הרבה חדווה, חירות ובריאות, גם אם היא יכולה להיות מאוד מאוד מאתגרת. זה לחיות כל הזמן בתפר שבין החלום למציאות, האפשרות וההגשמה, בנביעה האינסופית שההכרה שלנו יכולה לתפוש ולחוות ולהתפתח מתוכה
 
חלק מהשפות שנלמד: שפת הנשמה, שפת הנפש, שפת האלוהות, שפת האהבה, שפת המלאכים, שפת הגאולה, שפת הטבע, שפת הזמן, תדרים של איכויות הוויה מהטבע ומהגלקסיה, ועוד….
 
זה לא מי אני, זה מה אני יכולה להיות, לרגע, לפני שהוא מתחלף ברגע אחר… ואני מתגלה שוב, באופן אחר

התחברות לאתר