על מני, מועצה מקומית וחוק

21 ליולי, 2023.

ביום שישי ה-21.7 חזרתי מירושלים אחרי ימים עמוסים מחכה למקלחת ולמיטה

פתחתי את הפייסבוק אחרי שלושה ימים וראיתי לא מעט פוסטים על תושב מצפה רמון שרכב המזון שלו הוחרם והוא כעת שובת רעב

משהו בסיפור לא נתן לי מנוח, ובמקום מיטה יצאתי לרחוב לחפש אותו, רציתי להבין מה בדיוק קרה שם ואיך אני יכולה לעזור

הוא היה על הרחוב הראשי של מצפה צמוד לבריכה, מזרון, וכמה אנשים איתו משוחחים, התחלתי ללמוד את הסיטואציה, האירועים שקרו אחר כך היו כאובים וגם מעוררי השראה, נשארתי שם מעל לארבע שעות

ומחר אחזור לראות מה שלומו

החלטתי לשתף חלק מהסיפור,

לכיוון חמש וחצי הגעתי כדי להכיר את מני ששובת רעב ולנסות להבין ממקור ראשון מה הביא אותו לכך

עם מני ישבו כמה אנשים בניסיון כנה לתמוך ולסייע, יחד עם מני כתבנו על לוח את הסיבה לשביתת הרעב שלו

לאחר כשעה שמענו צעקות מן העבר השני של הכביש, מני רץ אל דקלה ועזר לה לחצות את הכביש

דקלה (בת הזוג של מני) והכלב שלה ג’ו הותקפו על ידי כלב. דקלה קרסה על המדרכה והכלב רועד ופצוע מאוד

שעה של בהילות, אינספור טלפונים

מד”א מגיעים כדי לטפל בדקלה שננשכה אבל את דקלה מעניין רק ג’ו הכלב שלה שהוא כמו הילד שלה

מד”א הולכים

המשטרה מגיעה, שוטר מקשיב לסיפור, הכלב מוכר, ידוע מי הבעלים דקלה לא פנויה כעת להגיש תלונה

בינתיים אינספור טלפונים לנסות להבין איך לנייד את הכלב לבית חולים

פונים לירדנה שמגיעה עם וטרינרית שבמקרה נמצאת כאן

משהו מתחיל לנשום, הווטרינרית בודקת, מזריקה לכלב חומר משכך כאבים ואנטיביוטיקה. צריך לקחת אותו לבית חולים

מלא טלפונים, איך להשיג רכב, נהג המונית לא פנוי, לאחר כמה טלפונים מוצאים מישהו שיכול להגיע ולקחת אותם

בינתיים הכלב שוכב מדמם על המזרון שמני אמור לישון עליו את שביתת הרעב שלו

אני יושבת שם כבר כמעט ארבע שעות, לא מרגישה שיכולה ללכת עד שמשהו קצת נרגע וברור שיש פתרון לנסיעה, שיש להם אפשרות לשלם על הנסיעה, מציעה עזרה, אבל הם לא מוכנים לקבל אותה. אני שם, משתדלת להביא נוכחות מרגיעה של אמונה ותמיכה, עוזרת פה ושם בדברים קטנים, אולי קצת מייצבת את הכאוס בנוכחות שלי אולי לא, מתבוננת לומדת

דקלה הולכת להביא דברים לנסיעת לילה, מני נשאר עם הכלב ומספר לי עוד על עצמו ואת הסיפור שלו, עד שדקלה חוזרת

מה אני לומדת…

יש במצפה אנשים מהממים, שממש איכפת להם

יש במצפה אנשים מהממים שמאוד קשה להם

מני הוא אסיר משוחרר כבר שלוש וחצי שנים, ושנתיים וחצי בגמילה, דקלה סובלה מפוסט טראומה עקב פיגוע איבה. לא קל להיות בנעליים שלהם, אבל מה שחוויתי שם היה הניסיון העילאי להחזיק מעמד, לא לקרוס חזרה לסמים, לא לקרוס לאלימות, היאחזות בשיניים לא לקרוס לעבר ,להרס ולכאב, רצון לחיות, לעבוד, להתפרנס,

למה מני שובת רעב?

למני יש רכב מזון, או בלשון מוכרת יותר “גזלן”, הוא קיבל עזרה לרכוש ולצייד אותו והוא עדיין לא שולם במלואו. את הרכב הוא החנה ליד הבריכה. המועצה אינה מוכנה לאפשר לו לממש את הפרנסה הזאת, מאחר וזה לא חוקי להיות רוכל במצפה רמון

המועצה לא הסכימה להיפגש עם מני, בשום אופן, או לבוא לקראתו בשום אופן, או להחריג באופן זמני עד שימצא פתרון, היא החרימה באישון לילה את הרכב למקום לא ידוע, ובו הציוד וגם כסף שמני זקוק לו עבור תרופות, שהוא לא לוקח כבר כמה ימים

מני ביקש פגישה עם המועצה, הוא ביקש עזרה, אבל לא נענה

ישנם רוכלים אחרים במצפה רמון, והם אינם מפונים והרכוש שלהם אינו מוחרם

האם המועצה פועלת כחוק, כן

האם היא פועלת כחוק באופן שוויוני, לא בטוח

ועכשיו נדבר רגע על החוק, לא על החוק אל תרצח, אלא על החוק לא תהיה רוכל

האם חיוני להקריס חיים של זוג כזה על חוק כזה, ואם החוק לא נאכף באופן שוויוני, אז מה בעצם המסר של המועצה

אנחנו לא רוצים אותך כאן? אתה אסיר משוחרר וזה מרגיש לנו מסוכן, אז נמצא איזה חוק להרחיק אותך

ומיהו האסיר המשוחרר הזה? יליד מצפה רמון

אחד שההורים שלו הקימו את העיירה, שהמועצה כעת מנהלת שוב, בבריונות

כן, הוא סחר בסמים, והוא ישב בכלא עשרים ושתיים שנים, והוא ממש לא מוכן לחזור לשם

וכן הוא יכול לדבר במילים קצת קשות, אבל הוא מדבר מהלב, את הכאב שלו וכל מה ששמעתי היה, יש לי זכות להיות כאן, זה הבית שלי, למה אנשים חדשים מקבלים זכויות שאני לא מקבל

יכול להיות שלא צריך לאפשר רוכלות, אבל כדי שזה יהיה בתוקף צריך לאכוף זאת באופן שוויוני

אבל אני לא חושבת שזה הפתרון, לגזול פרנסה מתושבים מצפאיים בזמן שרשתות משתלטות על כל מה שקורה כאן, זה מכווץ ולא נכון

יש חוקים שאנשים חוקקו ויש חוקים של הבריאה, את הבריאה לא מעניין מה מותר ומה אסור מבחינת רוכלות

מה שמעניין אותה זה תדר הלב

איך אתה מתנהג עם אדם אחר, ביוהרה, בביטול, וברודנות

בחמלה, באהבה, באמון

כל אדם שמנסה לשקם את עצמו, כל אדם שמחפש גאולה וחיים טובים יותר, פוגש את הפרעה שלו ואת המשה שבו

חבל שהמועצה בוחרת שוב ושוב להיות הפרעה

כשהיא יכלה להיות כל כך הרבה דברים אחרים

בני אדם לא זקוקים לשלטון, והם לא זקוקים לחוק

הם זקוקים לאהבה, לאמון, לסבלנות

וזה בסדר לשים גבולות, הם חשובים, אבל אפשר לשים גבול עם שוט ואפשר לשים גבול שמנווט באהבה את כוח החיים למקום מיטיב

המועצה דוחקת כעת זוג שנמצא על הקצה שלו לפינה, זה דבר מרושע ויהיר, שלא מבין השלכות של מעשים

בסופו של דבר המועצה מורכבת מאנשים וכל אדם יפגוש את כל ההשלכות של המעשים שלו, קוראים לזה קארמה, וחוסר רגישות שאדם מפעיל חוזר אליו, וזה לא עונש זה לימוד

אבל אפשר לעצור את הקארמה ממש עכשיו

להפסיק להילחם בתושבים או להעדיף תושבים, ולתמוך בכולם, ברגישות, בסבלנות ובאמון

לפעמים הורה במשפחה, מעדיף בסתר ליבו ילד אחד קצת יותר , זה טבעי

אבל אנשי ציבור חייבים לשים את ההעדפות שלהם בצד, ולתמוך בכל התושבים

לא רק באלה שאיתם הם מזדהים

כשראיתי הערב את כל הפעולות שעשו דקלה ומני עבור הכלב הפגוע שלהם, דקלה, ששמה את הכאבים שלה והרגל המדממת בצד, ולא עצרה עד שווידאה שהכלב מקבל מענה

אני חושבת על המועצה, וכמה מעט היא מוכנה לעשות עבור התושבים שלה, אלו שהכי צריכים את העזרה שלה

והם לא מבקשים כסף, הם מבקשים להתפרנס ואולי הם עוד לא מצאו את הדרך הכי טובה לעשות את זה אבל הם ממש משתדלים, זו מדרגה גדולה לטפס, מסחר בסמים וכלא לעבודה של מוכר גלידות וברד,

ואיזו זכות עצומה זו יכולה היתה להיות עבור המועצה להיות זו שעוזרת בשיקום ולא מחריבה אותו

הזכות הזאת עדיין פתוחה עבורה

בתמונה, מני דקלה וג’ו על המזרון מחוץ לבריכה, מחכים להסעה לבית החולים

מני שובת רעב מיום חמישי בבוקר (20.7)