על כסף

8 למאי, 2023.

כסף,
איזו איכות מכווצת עבור רבים, תדר שאני ממש מרגישה על גבול העול והעלבון לעבוד אתו, תדר שלקח לי הרבה מאוד זמן לקבל, ותדר שאני שמה לי כוונה למצוא את הדרך להשתחרר מהרטט שלו

פעם חשבתי שכסף מכווץ אותי כי אין לי ממנו מספיק והוא מפגיש אותי עם גבולות ומה שלכאורה אני לא יכולה להשיג, אבל היום, גם כשלמדתי ששום דבר מדויק לי אינו מחוץ להישג ידי וכסף הוא לא באמת גבול או מחסום, הוא עדיין מכווץ אותי לא פחות, בין אם יש לי אותו ובין אם אין לי אותו, לא נעים לי לגעת בו

הצליל שהוא מייצר במרחב שלי כמו מעליב אותי
אני משתפרת ביכולת עבודה וקבלה שלי אותו ומשתדלת לעבוד איתו,
אני גם מבינה שברגע שאלמד לעבוד איתו ללא קושי ובקבלה מלאה אני גם אדע איך לשחרר אותו ואמצא את הדרך לקיום בלעדיו. כסף כמו מזון למשל, הוא שדה עתיק של מערכות יחסים בין אדם לקיומו הפלנטרי

אני מבינה שהמפתח לשחרור הכסף כמו המזון הפלנטרי, מהשליטה שלו על בני אדם היא המעבר לפראנה, פראנה היא תזונה אורית
וכשאני אומרת פראנה אני מתכוונת אליה במובן הרחב ביותר, לא רק החלפת המזון הביולוגי במזון אורי, החלפת כל התקשורת האנרגטית שלנו וחילופי האנרגיה בינינו לחילופי אנרגיה של אור בינינו לבין הבריאה
אדם שלא צריך מזון פלנטרי לא צריך כסף
ידע, רפואה, מזון, ואפילו בית הוא מקבל מן האור, באור אין כמות ואין מחסור, ולכן גם אין צורך, באור הצורך לא מצליח להיוולד ולכן גם אין הישרדות. יש קיימות

ככל שאני לומדת יותר ויותר את האיכות הזו אני מזהה שאני מחליפה, עקב בצד אגודל , קובייה אחר קובייה עוד מהתקשורת וחילופי האנרגיה הפלנטריים שלי עם חילופי אנרגיה אוריים וההוויה שלי נהיית שמחה יותר, זה מרגיש כמו לחיות בבית של האמת

זה לא קורה ברגע, זה מסע ויש בו הרבה פרידות אבל גם הרבה מתנות והשראה

הוא דורש פרידה מהתניות, הוא דורש פרידה מעוגנים וכוונה להתחיל לתפוש את מה שמופשט כמוחשי על תקן “האור הוא האדמה החדשה” או “המופשט הוא הקונקרטי החדש” ואז משהו קורה, נוצרת מעין יבשת ביניים כזו בין עולמות שאפשר מתוכה לגעת בשניהם

זה לא לבטל את היופי של הממד הזה אבל זה גם לא לשחוק את עצמנו לתוכו ולהדהד את הפעימות האגרסיביות שלו, אלו שמעליבות את מהות קיומנו כישויות אור, אלו שלוחשות לנו, לא, זה לא חייב להיות ככה זה יכול להיות אחרת, אבל את האחרת אנחנו מחפשים במקום הלא נכון

בכל פעם שאני מרגישה מתוסכלת או מכווצת אני מזכירה לעצמי
זוהר, יש את איפה שאת רוצה להיות ויש את איפה שאת נמצאת, וזה שעוד לא הגעת זה לא אומר שאת לא בדרך, תנשמי, סבלנות את עושה את הצעדים וזה בסדר שזה יקח זמן את מכוונת רחוק ואת ניגשת לזה בכבוד ורגישות, אלו מערכות יחסים עתיקות שלא ביום אחד מתפרקות
כשאני אומרת את זה לעצמי יש לי אוויר לנשימה ואני יכולה גם לקבל את מה שעוד בעבודה ויותר מורכב לי כמו כסף למשל

כשאני מביאה לימוד על כסף לא מדובר באיך להשיג אותו וגם לא מדובר באיך לעשות איתו שלום, מדובר בנקודות מבט חלופיות על מה שהוא מציף, ודרכים אלטרנטיביות לקבל את מה שמדויק לנו בעולם גם אם חשבון הבנק שלנו מאותת שהוא מחוץ להישג ידינו
ההבנה שלי היא שמה שמדויק לא יכול שלא להתממש בשל כמות מסוימת של כסף שיש או אין
כוונה חזקה, דיוק, היעדר התניות, תקשורת מסוג אחר עם הבריאה יכולים בקלות לחצות את מחסום הכסף, וכשאני אומרת בקלות, זה כי לבריאה אין שום בעיה לעקוף את המחסום הזה, אבל בנו זה מציף כל כך הרבה חוסר אמונה וביטחון שזה הופך למסע.

לתגובה

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד

התחברות מהירה
באמצעות לינק חד פעמי

שלחו לי לאימייל

שפה בשבילי היא כלי לזרימת אנרגיה. היא ערוץ או מתווה, או אפליקציה שהמבנה שלה מייצר תנועה, מזין או מזרים תדר מסוים בתוכי ובעולם.
 
בשבילי שפה אינה סיפור, אלא ערוץ להבנה של תדרים שונים וכלי לנגישות. כמו שישנם עזרי נגישות לאנשים חרשים או אנשים עוורים, כך השפה היא כלי נגישות לאדם לשהגיע לעולם ואינו יודע מיהו ולאן הגיע.
 
השפה אינה מגלה לאדם מיהו, והיא גם אינה מגלה מהו העולם, אבל היא מציעה אפשרויות לגבי מה אפשר לעשות בעולם כאדם.
 
בעידן הקודם השאלה-תמיהה הייתה, מי אני, מאין באתי, לאן אני הולך, מתוך הנחה אולי שייש אני, שייש מקום ממנו הגעתי ומקום אליו אנחנו מגיעים. כל המבנה של התהיה הוא לינארי, מניח מקור, יעד, וקיום של הוויה תופשת. כמה אלפי שנים אחרי שהתהיות האלו הורהרו עד דק, לא נראה שהתקדמנו עם תשובה, אבל קיבלנו לא מעט ספקולציות או נקודות מבט
 
השאלה שאותי מעניינת היא לא מי אני, או מאין הגעתי ולאן אני הולכת, אלא מה אני יכולה לעשות, להרגיש, לחוות, לחולל
 
דבר ממה שאעשה, ארגיש, אחשוב, אחווה או אחולל אינו מגדיר אותי או את העולם, וכל דבר שאעשה או אחווה או אחולל ישפיע על יכולת התפישה שלי אפשרויות חדשות של קיום
 
כל מילה מבחינתי היא עולם, שפה, מערכת שמאפשרת לי חוויה, שינוי, התפתחות
 
על פי תפישתי כל מילה היא ביטוי לתדר שהוא מובחן באיכות שלו מתדרים אחרים ויש לו מכנים משותפים
 
למשל המילה עקרב, באה לציין יצור מסויים שמתקיים בממד הזאולוגי, אבל כשאני מרשה לעצמי להתקרב למילה, לאיכות, לעקרב, אני מזהה תבנית אנרגטית מסויימת שתומכת באחד מממדי הקיום שלי. העקרב למשל הוא תדר, או אפליקציה שכשאני עובדת איתה אני מזהה את המקום שלו בגוף שלי (כי כל דבר שאני תופשת מתקיים גם בתוכי) וכשאני מפעילה אותו בתוך הגוף שלי יש לי גישה למה שיכול להיות מכונה כגביע הקדוש או מעיין הנעורים, או מיים טהורים מחדשי תודעת חיים. ההכרות עם השפה של העקרב, האפליקציה המבנה, הזרימה שלו מפגיש אותי עם עצמה של התחדשות כוח חיים ואני יכולה להפעיל אותה כמתג
 
המילה אלוהים למעשה מקיימת עולם שלם של הנחות, למשל, איכות שאינה נתפשת באופן ישיר בחומר אבל מארגנת את הקיום באופן שאינו מזדהה באופן מוחלט עם החומרי (במידה ונאמין שאיכות כזו קיימת) ובמידה ולא נאמין שאיכות כזו קיימת היא עדיין מקיימת את המבנה החומרי באופן אחר כלא קיימת
 
כל מילה שאנו תופשים היא קואורדינטה במפה העצומה של הגלקסיה שהיא אנחנו. להיכנס לתוך המילה, ולצלול אל תוך העולם שהיא מאפשרת זה לגעת בעצמנו בעוד אופן
 
מלאך, נשמה, אלוהים, עקרב, הר, כוכבים, אש, מים, אדמה, לוחם, חולם, סליחה תודה, כל איכות כזו אם שייש לה ביטוי פיזי ואם לא, היא איכות מקור שיש לה תבנית אור מטאפיזית, מקום בגוף, רשת אנרגטית שאפשר להפעיל בתוכנו ממש כמו שמפעילים אפליקציה בטלפון
 
הגוף האנושי הוא כמו גלקסיה עצומה, אפשר להגיד “כוכבים”, “תאים”, ואפשר לומר: גמל שלמה, חגב, נמלה, צרצר,…. הם אולי דומים אבל גם שונים מאוד אחד מהשני וכל אחד מעניק הבנה מיוחדת של אפשרויות השימוש בהכרה, הרחבת התודעה ותפעול מושכל יותר של הגוף, שמאפשר עוד התגלות
 
אני חוקרת לא מעט איכויות/ מילים/ אפליקציות לאורך השנים בעבודה אנרגטית מוקפדת ואינטנסיבית על עצמי. אני עכבר הנסיונות של עצמי, אני המעבדה, החוקר, התצפיתן, ואני כל הזמן משתנה, מתגלה, מתאפשרת
 
השנה אני הולכת לנסות ללמד חלק מהתהליכים הללו במסלול השנתי. כשכתבתי שהמסלול השנתי יעסוק בשפות קיבלתי כל מיני תגובות שלימדו אותי שאני צריכה אולי להסביר עוד קצת במה עוסקת שנת הלימודים.
לא נעסוק באותיות. נעסוק במודלים אנרגטיים שמחברים גוף ותודעה לשימוש מושכל יותר בגוף שלנו.
 
אין תכלית ללימודים במובן הישיר, כי אין באמת לאן ללכת, אבל היכולת לתפעול מושכל מביאה איתה הרבה חדווה, חירות ובריאות, גם אם היא יכולה להיות מאוד מאוד מאתגרת. זה לחיות כל הזמן בתפר שבין החלום למציאות, האפשרות וההגשמה, בנביעה האינסופית שההכרה שלנו יכולה לתפוש ולחוות ולהתפתח מתוכה
 
חלק מהשפות שנלמד: שפת הנשמה, שפת הנפש, שפת האלוהות, שפת האהבה, שפת המלאכים, שפת הגאולה, שפת הטבע, שפת הזמן, תדרים של איכויות הוויה מהטבע ומהגלקסיה, ועוד….
 
זה לא מי אני, זה מה אני יכולה להיות, לרגע, לפני שהוא מתחלף ברגע אחר… ואני מתגלה שוב, באופן אחר

התחברות לאתר