על חלומות ופראנה

17 לאוגוסט, 2023.

בהמשך להרצאת מבוא שהעברתי אתמול על קיום פראני

משתפת שלושה חלומות שחלמתי לפני כשמונה שנים עם ראשית המסע

בחלום הראשון חלמתי שישות שגרה איתי בבית מכינה לעצמה אוכל במחבת שלי והאוכל שלה נראה הרבה יותר טעים משלי, אבל ההבדל היחיד, היה שבמחבת שלה היה רבע מכמות האוכל שבמחבת שלי

כשאני מתעוררת מהחלום, אני משחזרת אותו, את האירועים את ההרגשה ואת החוויה ואז בוחנת אותו, האם אני מזדהה עם האירועים וההרגשה ורוצה לתת לו תוקף או שהאירועים והחוויה לא משקפות מקום שאני רוצה להזדהות איתו ואז אני מלמדת את עצמי לא להיאסף עוד למבנה התת הכרתי הזה

כשהתעוררתי ולאחר בחינה, הבנתי שאני צריכה להתחיל להפחית כמויות מזון

בחלום השני הייתי במעין כינוס של הרבה אנשים/ישויות ובשלב מסוים שאלתי איפה השירותים. על פניו שאלה מאוד טריוויאלית אבל לקח לי מלא זמן להסביר להם למה אני מתכוונת ומה זה שירותים, ואז אחרי הרבה הסברים הם כאילו התחילו להבין או להיזכר למה אני מתכוונת ושלחו אותי לאתר ארכיאולוגי קילומטרים משם

כשהתעוררתי הבנתי שאני כבר חלק מקבוצה שהמנגנון שדורש שירותים שייך לעבר הרחוק שלה, במודעות, בזמן, ובמרחב וזה לימד אותי על העתיד אליו אני מתחילה לנוע

בחלום השלישי הייתי עם קבוצה של אנשים וכולנו היינו שבויים. היה ברור שחטפו אותנו ואנחנו שבויים בידי איזושהי קבוצה. לא היה ידוע למה או מי השובים רק שאנחנו כלואים מאחורי סורג ובריח ואין איך לברוח

בשלב מסוים הוציאו אותנו מהכלובים לחדר אוכל די יפה והגישו לשולחנות מזון שנראה מאוד טעים ומושקע ומפנק. תוך כדי שהמזון הוגש שמתי לב שאין שומרים בדלתות והשערים פתוחים ואפשר לברוח. ניסיתי לומר לכל מי שסביבי, זאת ההזדמנות שלנו, אפשר לברוח, אפשר עכשיו לצאת, אין פה אף אחד, אבל אף אחד לא היה מעוניין בכך, אף אחד לא היה קשוב לי, כולם היו עסוקים בצלחת מלאת המזון הטעים והיפה שהוגש, אני לא זוכרת אם אני יצאת או נשארתי, אני כן זוכרת שלא זכיתי לאכול כי משהו השתבש או שלא פעל עלי וכל מה שראיתי בצלחת שלי היה די עלוב

כשהתעוררתי הבנתי שהמזון הוא השובה, שאנחנו שבויים בידי המזונות שמשכנעים אותנו שאי אפשר בלעדיהם, ואנחנו שבויים מתוך הרגל או רצון, או תאווה או תשוקה, או דעה או אמונה. הבנתי שכוח המשיכה שלו מאוד חזק עד שאנשים לא רואים שהסורגים פתוחים

את המסע שלי לקיום פראני ליוו אינסוף חלומות שעזרו לי לנווט את עצמי בתוך ההתניה הכול כך בסיסית הזאת של מזון

כשהחלומות האלו הגיעו עוד לא הכרתי את המילה פראנה או קיום פראני, כשניסיתי קצת לחפש חומר בנושא לא ידעתי ממש איך לחפש, ושני המידעים שהגיעו אלי לגבי בהייה באור השמש או מעבר לתזונה נוזלית הרגישו לי לא מדויקים וזרים לי

זה מסע שפענחתי אותו צעד צעד מתוך הקשבה לגוף, לנפש ולחלומות

זה לא מסע פשוט, להוריד כמות אוכל, או להיפרד מאינספור שכבות של

מודעות/ סורגים/ תמיכה/ ידע/ של כל מזון ומזון, או של משפחות מזון/ מודעות שונות

היום כשאני קרובה להשלמה, אני מבינה כמה עצמה זה דורש לשחרר את הממד הזה, כמה ביסוס חייב להיבנות בגוף ובשדה האנרגיה כדי לעשות את זה, וכמה זה מאתגר לשמור על נוכחות פלנטרית ותקשורת עם אנשים בלי זה. מזון הוא אחד המכנים המשותפים שיש לנו כתדר עם יתר תושבי הפלנטה (צמחים ובעלי חיים) ועם בני אדם

מקווה בהמשך לשתף עוד פרקים מהמסע הזה, הלימוד וההבנות שקיבלתי

ואם זה מעניין אתכם ההרצאה זמינה לרכישה באתר. היא הייתה הרבה יותר ארוכה ממה שתכננתי, ניסיתי להכניס די הרבה במעט זמן, כדי לתת איזו נגיעה ראשיתית בתחום שאני למעשה עובדת בו במשרה מלאה לצד עוד כמה משרות מלאות בשמונה השנים האחרונות

תזונה, מזון, קיום פראני, זה הכל מצבים של מודעות והם דורשים אנרגיה רבה כשבאים להתחיל להזיז שם תהליכים

שגרת מזון הינה שגרת מודעות, תנועה במזון הינה תנועה במודעות

המעבר לתזונה פראנית הוא לא לאכול מעט

זהו מעבר למערכת הפעלה אחרת שיש לה חוויה גופנית אחרת שדורשת הסתגלות

היציאה משבי המזון או מתלות במזון עוברת דרך פירוק ושחרור מערכות יחסים עתיקות יומין של הגוף עם החומרים שמרכיבים אותו והיא דורשת הרבה כבוד ורגישות

לא להביא את הגוף לטראומה, הצורך לאפשר לו העברה איטית של מרכזי סיפוק למקומות אחרים יכולה להיות מאתגרת, משום שהוא רגיל לקבל לא מעט חדוות חיים ממזון ובאובדן הזה יש לא מעט חוויית אובדן וחייב להיות ביסוס עמוק במצבי תודעה, תקשורת וחילופי אנרגיה אחרים

ללכת ללא מזון פלנטרי זה חשוף, זה משפיע חזק מאוד רגשית, וזה דורש הסתגלות לתדר

אני לא יודעת מה יביא העתיד, אני מסתכלת על זה כמסע חקירה ולמידה, וכמו שאמרתי בהרצאה לא מתייחסת למסע הזה כהמלצה

מבינה שעבודה עם מזון היא תהליך פרימה אישי שצריך אדם לעבור רק מתוך קריאה ודיוק פנימי והוא לא מתאים לכל אחד. לא נכנסתי אליו מבחירה, או רצון, אלא מתוך חלימה ומפגש המהות האותנטית שלי,

אבל כן מרגישה שגוף הידע והחוויות שצברתי יכול לתמוך אולי באנשים אחרים שרוצים לקחת צעדי חקירה משלהם ולכן אשתף מידי פעם ושוקלת פתיחת קבוצת לימוד ותמיכה לשינויים בתזונה, גם למי שיש לו התכוונות לקיום פראני וגם למי שרק רוצה לאוורר קצת את הרגלי התזונה שלו

מזון הוא אחד השדות המאתגרים יותר לשינוי אבל הרלוונטיים ביותר בתקופה הזו שבה המודעות פוגשת את המישור הפלנטרי הגופני. ולכן גם בחורף העברתי סמינר בנושא, ולדעתי גם הקורס עבודה עם גוף נגע בתחום זה