הנשמה התאומה שבתוכי
4 ליוני, 2023.
התקופה שבה נשמה פיצלה את עצמה לגוף זכרי ונקבי נמצאת בסיומה, רבים מאוד היום בפלנטה כבר לא מממשים את המבנה הזה ואנחנו מוצאים באדם אחד גם את הזכרי וגם את הנקבי
הנשמה שפיצלה את עצמה קידשה את הזוגיות כי הזוגיות למעשה איחדה אותה עם עצמה, וסייעה לה לפגוש היבטים שונים בעצמה באמצעות שני גופים שהשתקפו ולמדו לעבוד אחד עם השני, כהשלמה וכניגוד
הפיצול הזה נבע ככורח מאחר והגוף הביולוגי הפלנטרי של האדם והנפש שלו, לא יכלו להכיל בו זמנית את שני התדרים או ההיבטים הללו, ובאופן כללי יכלו להכיל מידת אור קטנה יותר, האדם חי פחות מעברים, ובקצב איטי יותר
כשם שאדם מסוכסך עם עצמו, מלא קולות סותרים של איכויות שונות ותדרים שונים ששוכנים בגופו, כך גם נשמה שהיא מבנה רחב, מכילה מנעד רב של תדרים, חוויות ומבנים, שכשהם שוכנים בגוף הפלנטרי לא בהכרח נמצאים בשלום זה עם זה, ולכן גם כשהיא היתה בזוגיות עם עצמה זה לא תמיד התממש באופן הרמוני
הרעיון שהנשמה היא אור טהור, אינו מדויק, היא ללא ספק מכילה אור כזה אבל היא עצמה, מבנה אור מקומי עמוס בזיכרונות וחלומות, צרובות בה אינסוף חוויות שבמימוש הפלנטרי מתגשמות כנרטיבים, נקודות מבט, ומערכות יחסים בינה לבין העבר שלה, עם האפשרות בכל רגע של הווה לשחרר קארמה
הפנטזיה לנשמה תאומה כשוכנת בגוף של מישהו אחר, בעת הזו, עשויה להוליך שולל, הנשמה התאומה שלנו שוכנת בנו
יותר מכך הנוכחות השלמה יותר של נשמה בגוף אחד והמפגש שלה עם ההיבטים הרבים של עצמה בתוך גוף אחד, משנה את כל מבנה מערכות היחסים שלנו, שנובעות פחות ופחות מצורך או מגנטיות
ויותר כאפשרות חקירה, התפתחות ושותפות. ממצב של ניגודים משלימים לשלמים משתתפים ומשתפים
זה משפיע על היכולת של שני בני אדם בין אם בקשר זכרי ונקבי או חד מיני, לשמור על מערכות יחסים ארוכות. המבנה המסורתי של משפחה עובר שינוי רדיקלי משום שקשה לשמור על התפקידים המסורתיים שהתלוו להיבט הנקבי והזכרי, וקשה גם להתחייב למשהו שהוא לא הרגע,
מאחר ובגוף יש נפח מלא יותר של נשמה, כלומר יותר אור, גם קצב השינוי הפנימי והמטבוליזם של חוויות הוא מהיר יותר, ואז במשך חיים של גוף אחד אפשר לחוות מה שבעבר היה, מספר גלגולים, ולא תמיד אפשר לממש אותם עם אותם אנשים שאולי הקצב שלהם שונה וההתפתחות שלהם היא לכיוונים אחרים
זה לא אומר שאי אפשר לחוות מערכות יחסים ארוכות ומשמעותיות אבל מה שהופך אותן לכאלו הוא שונה ממה שהפך אותן לכאלו בעבר
ובאופן מוזר אהבה היא חלק קטן מאוד מהנרטיב הזה
החיפוש אחר זוגיות, אחר הקשר האחד הזה שימלא, שישלים שיתמוך הוא זיכרון ארכיטיפי שטבוע בנפש כי זה היה צורך אקוטי שנבע מעצם החלק החסר של הנשמה שאינו חסר עוד
זה לא אומר שאי אפשר לממש זוגיות עם אדם אחר, זה רק אומר שהאתגרים הם אחרים וזה משפיע על מבנה הזוגיות, המקום שלה בהתפתחות, על משפחה ועוד
זה גם מפגיש עם ערגת נפש למשהו שלמעשה כבר לא נמצא בחוץ וצריך למצוא אותו בפנים, האחד או האחת שיכולים להשלים אותנו נמצאים בתוכנו
אז מה זה אומר על זוגיות בזמן הזה, משפחה, מערכות יחסים עמוקות וארוכות טווח, מה מחזיק אותן, מה מניע אותן, ומה אפשר לעשות עם הבדידות וחוסר הגשמה או כמיהה למערכות יחסים כאלו