עושר הוא הסכמה להשתמש במה שיש
7 לנובמבר, 2023.
לאורך השנים שמעתי אינספור פעמים את המשפט, הייתי עושה אם היה לי… הייתי מתחילה אבל חסר לי… אני ממש מוכנה לצאת לעולם עם זה אבל צריך ש…
פגשתי אינספור אנשים מוכשרים שרצו להגשים את עצמם והרגישו שהם מבחינתם ממש מוכנים לצאת לדרך רק ש… הם צריכים הלוואה… השקעה… מפיק… מלווה… ציוד…. מקום…. כסף…. זה תמיד משהו חיצוני שלא בידיים שלהם שבלעדיו באמת אי אפשר, כי… זה לא מדויק, כי זה לא מקצועי… כי לא ככה עושים…
אני אוהבת ספרי בישול אבל כמעט לא מצליחה להגשים מתכונים כי תמיד כשאני ניגשת להכין משהו ממתכון חסר לי איזשהו מצרך ואז אין לי מספיק אנרגיה גם לצאת לרכוש אותו ואחר כך עוד לבשל. במקום אני פותחת מקרר, וארונות ורואה מה יש ומתחילה לעבוד עם מה שיש, כשאני מתחילה עם מה שיש גם אם חסר משהו איכשהו אני פותרת את זה
קליניקה דורשת יותר מידי שכירות, מוצאים ברטר עם חבר שעובד מחוץ לבית בשעות הבוקר, או פינה בחורשה, אין מי שיעצב לי או יפיק לי, כותבים על פתק ומצלמים במכונת צילום, אין מי שיעשה עבורי משלוחים עוברים לטייק אווי, אין מסגרות לילדים וצריך עוד הכנסה מוצאים משהו שהם יכולים לסייע בו, אין לי תקציב לבדים אני רוכשת יד שנייה או מפיצה שאני מחפשת…
אין סיטואציה שאין בה יתרונות ואין משהו שבאמת יכול לעצור הגשמה למעט קיבעון מחשבתי, היעדר יצירתיות, או גמישות. לא מדובר בפשרה מדובר בהבנה שצריך להתחיל עם מה שיש
אני מעולם לא בחרתי בפתרון של הד סטרט. אינני מסוגלת לעבוד על בסיס הבטחה או התגייסות לפני שהדבר קיים וגם לא אוהבת לשווק או להבטיח משהו לפני שהוא קיים, למכור משהו לפני שהוא הושלם, לעבוד על בסיס הלוואה או מה שאין. את הספר הראשון הדפסתי כמו חוברת במרכז הדפסות לסטודנטים, את השני כבר בבית דפוס, מאה עותקים בעיצוב שהצלחתי לעשות עם היכולות הבסיסיות שלי בוורד
עושר הוא לא מצב של ריבוי נכסים או משאבים או אמצעים, עושר הוא ההסכמה להשתמש במה שעומד לרשותי, ולעשות את זה מכל הלב
בגיל שתים עשרה פתחתי חוג להכנת בובות משאריות של דברים שיש בבית, כשהדרכתי בקייטנות שלא היה בהן כסף לציוד תמיד אלתרנו. תמיד הרגשתי שמכל דבר אפשר לייצר משהו, שמכמה חוטים או עשבים אפשר להכין משהו שאם מתרגשים ממנו הופך להמצאה ותגלית, שגם בלי לדעת איך לעשות משהו אפשר לעשות אותו אם מוכנים להתחיל
על פניו זה יכול להישמע כמו פשרה או הסתפקות במועט אבל זה רחוק מזה. זה לראות בכל מה שיש חומר גלם למה שאני רוצה שהוא יהיה, זה לייצר תנועה שמביאה עוד תנועה, זה להסכים לקטן כי לפני שמשהו הוא גדול צריך לאפשר לו לגדול
לא היה אדם תקוע שדיבר איתי שהצליח לשכנע אותי שעכשיו זה לא הזמן ושאין לו מה שצריך כדי להתחיל, תמיד הצלחתי לתת לו רשימה של לפחות חמש פעולות מיידיות ליישום, אבל לא תמיד זה עבד, כי אז עלו המחסומים האמיתיים
חשיבות עצמית, פחד, הססנות, כל מה שהסתתר מאחורי ההצדקות הכי הגיוניות של מה שחסר לי להתחיל
ואז התגלה שמה שחסר כדי להתחיל זה לא כסף או הלוואה
זו ענווה, אומץ, מיקוד, בהירות, טוטאליות
כן… שוב… עבודה פנימית
בקורס שאני פותחת עם רינת בורג אנחנו בהתכוונות לתת כלים לחצות את סף מה שחסר, כדי להניע או לגדול וגם כלים להתמודד עם הספים הפנימיים שבאמת מעכבים את ההגשמה האישית והמקצועית שלנו בעולם. לאיכות הזו של עושר ושימוש במשאבים הקיימים נקדיש שיעור בקורס
אין זמן טוב יותר מלהתחיל מאשר עכשיו, אף פעם לא מגיע הרגע שבו זה באמת הזמן, כל רגע יביא איתו מורכבות פנימית וחיצונית שצריך להתעלות מעליה או לנוע דרכה, אם אנחנו רוצים לבטא את עצמנו בעולם
ביטוי ,בחוויה שלי, כשהוא מגיע מהלב, מהידע השקט, כשהוא אותנטי, זו לא רק הגשמה, זו החדווה שהעולם הזה מאפשר לנו גם ברגעים הקשים והמורכבים ביותר
מוזמנים מאוד להצטרף למסע הזה של לקיחת אחריות על הרגע הזה אל עבר הגשמה אישית ומקצועית, בלי להתפשר בכלל על ערכים, על האמת הפנימית, ויחד עם ללמוד איך עובדים עם מה שהעולם כן מגיש ומאפשר ומבקש מאיתנו ללמוד באמצעותו