עבודה עם מסרים

7 לספטמבר, 2023.

כשאני חולמת חלום שיש בו מסר, או אירוע שמגיש לי מידע חדש אני לא מייד מאמצת את המסר או המבנה החדש

אני מתעוררת ואני בוחנת אותו, החלום והמציאות כל הזמן מגישים בפנינו אפשרויות, מישהו מזמין אותי למשהו, משהו קורה בחיי, זה לא מסר, זו אפשרות שאני יכולה או לא, לתת לה תוקף והיא תגדיר את הכוונות או המהות שלי באותו רגע

המחשבה שמה שקורה מייצג אותי, קובע לי, שאם מישהו אמר לי משהו, אפילו הבריאה או האלוהות, הוא נכון או אמת, היא תוצאה של התפישה שלנו את עצמנו כמי שנפלו מגן עדן ועכשיו צריכים לציית כדי לנסות לחזור לשם

שיטת המסרים, בין אם מחלום ובין אם ממציאות, מקבעת את הרעיון שיש משהו נכון, שצריך להתיישר לפיו

כאשר בפועל יש כאן אפשרות שצריך לבחון אם היא מהדהדת ללב ואז להחליט אם לתת לה תוקף או לא, זו חקירה, והתוצאות וההשלכות הן משהו שנתמודד אתו, בין אם נתנו תוקף או לא למה שהגיע

לפני מספר ימים קיבלתי מסר בחלום לשים את עצמי במרכז. בחלום הייתי אמורה לשיר שיר וכל הזמן שכחתי את השורות והייתי צריכה שיזכירו לי את המילים, והמילים היו “לשים את עצמי במרכז” בשלב מסוים המדריך שהיה סבלני וגם הקהל, לקח את הכיסא שלי ושם אותו במרכז המעגל כדי לעזור לי אבל אני לא יכולתי להכיל את זה אז משכתי את הכיסא חזרה החוצה, ושוב ניסיתי לזכור את המילים

הרהרתי בחלום מספר ימים, סבורה בהתחלה שזה באמת משהו שאני צריכה ללמוד,

במהלך השבוע ניסיתי לראות איך זה מרגיש אנרגטית לשים את עצמי במרכז, הן במערכות יחסים, בתקשורת, ואנרגטית, ולא אהבתי את התחושה, היא הרגישה לי לא אותנטית, ודרשה ממני דברים שלא הייתי מעוניינת להיות האדם הזה. לאחר מספר ימים הבנתי שאין לי עניין לתת תוקף למסר הזה

במרכז צריך להיות הרגע, ההתגלות, מה שקורה, ואני יכולה אל מול כל רגע לבחון מי אני ומי אני רוצה להיות בתוכו

קיבלתי לא מעט מסרים השבוע ועברתי עליהם בקפידה, בוחנת בתהודה הפנימית למה אני נותנת תוקף

זה משחרר את הנחש מלהיות אשם בצרות שלי

זה מעצב את הדרך המיוחדת שלי ללכת בבריאה, עם כל השלכות והאחריות להתמודד עם ההשלכות של בחינת הלב שלי, ובגלל שזה מגיע מתוכי, אני מבינה את זה וגם אם לפעמים קשה, אני יודעת איך לפעול

כשאלוהים או המלאכים מביאים לי מסר אני מבינה מה המשמעות של עזר כנגדו

לפעמים הם באים עם מסר שאי הקבלה שלו מקרבת אותי לעצמי, עוזרת לי להבין יותר טוב מי אני בעולם

לבחון בפיקחון ובבהירות מסר מאלוהים ומלאכים ולא לקבל אותו באופן אוטומטי זה אחד הדברים שלקח לי הרבה זמן למצוא את האומץ או העצמה לעשות,

המסר אינו רודן, הוא אינו אמת מוחלטת

כל דבר שמוגש לנו, לא משנה ממי, הוא הזדמנות לבחינה, להרהור והחלטה אם להדהד

בלי זה, כל מה שנותר מאיתנו הם עבדים צייתנים ושבויים וזה לא בהכרח מה באנו ללמוד כאן בעולם הזה

אולי זו המשמעות של לשים את עצמנו במרכז, לבחון כל דבר לא משנה מאיזה מקור הוא הגיע, ולדייק את עצמנו על פי הדהוד הלב הפנימי

אדם שמבקש מסר חד משמעי הופך את מגיש המסר לנחש פוטנציאלי, זה שיהיה אשם בהתרחקות שלו מגן עדן אם המסר לא נתן את ההשלכות הרצויות לו, הוא יתחבא ויאשים

יש משהו מספק במסר. בעולם של כל כך הרבה חוסר וודאות אנחנו מחפשים משהו לגעת בו, שיהיה יציב, אבל היציבות אינה במסר, היא באחריות שלנו לקבל או לדחות אותו וההסכמה להתמודד עם הרעיון שאנחנו איננו עבדים לאותות, אלא חופשיים לבחינה עצמית, שהיא למעשה מה שהעולם הזה מאפשר

אל מול כל המראות וכל הקולות אנחנו יכולים לבחון את עצמנו, מי אנחנו בתוכם, וכל פעם לבחור מחדש

גן עדן לא נמצא במקום רחוק ממנו גורשנו, ואם נציית נוכל לחזור אליו

החיים אינם מסלול של רמזים להגיע ליעד

עץ החיים אינו בית בכתובת שאנחנו צריכים לפענח איך למצוא

הוא תחושת הבית שבתנועה, בחקירה, בהסכמה לחוויה, והתגלות

לתגובה

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד

התחברות מהירה
באמצעות לינק חד פעמי

שלחו לי לאימייל

שפה בשבילי היא כלי לזרימת אנרגיה. היא ערוץ או מתווה, או אפליקציה שהמבנה שלה מייצר תנועה, מזין או מזרים תדר מסוים בתוכי ובעולם.
 
בשבילי שפה אינה סיפור, אלא ערוץ להבנה של תדרים שונים וכלי לנגישות. כמו שישנם עזרי נגישות לאנשים חרשים או אנשים עוורים, כך השפה היא כלי נגישות לאדם לשהגיע לעולם ואינו יודע מיהו ולאן הגיע.
 
השפה אינה מגלה לאדם מיהו, והיא גם אינה מגלה מהו העולם, אבל היא מציעה אפשרויות לגבי מה אפשר לעשות בעולם כאדם.
 
בעידן הקודם השאלה-תמיהה הייתה, מי אני, מאין באתי, לאן אני הולך, מתוך הנחה אולי שייש אני, שייש מקום ממנו הגעתי ומקום אליו אנחנו מגיעים. כל המבנה של התהיה הוא לינארי, מניח מקור, יעד, וקיום של הוויה תופשת. כמה אלפי שנים אחרי שהתהיות האלו הורהרו עד דק, לא נראה שהתקדמנו עם תשובה, אבל קיבלנו לא מעט ספקולציות או נקודות מבט
 
השאלה שאותי מעניינת היא לא מי אני, או מאין הגעתי ולאן אני הולכת, אלא מה אני יכולה לעשות, להרגיש, לחוות, לחולל
 
דבר ממה שאעשה, ארגיש, אחשוב, אחווה או אחולל אינו מגדיר אותי או את העולם, וכל דבר שאעשה או אחווה או אחולל ישפיע על יכולת התפישה שלי אפשרויות חדשות של קיום
 
כל מילה מבחינתי היא עולם, שפה, מערכת שמאפשרת לי חוויה, שינוי, התפתחות
 
על פי תפישתי כל מילה היא ביטוי לתדר שהוא מובחן באיכות שלו מתדרים אחרים ויש לו מכנים משותפים
 
למשל המילה עקרב, באה לציין יצור מסויים שמתקיים בממד הזאולוגי, אבל כשאני מרשה לעצמי להתקרב למילה, לאיכות, לעקרב, אני מזהה תבנית אנרגטית מסויימת שתומכת באחד מממדי הקיום שלי. העקרב למשל הוא תדר, או אפליקציה שכשאני עובדת איתה אני מזהה את המקום שלו בגוף שלי (כי כל דבר שאני תופשת מתקיים גם בתוכי) וכשאני מפעילה אותו בתוך הגוף שלי יש לי גישה למה שיכול להיות מכונה כגביע הקדוש או מעיין הנעורים, או מיים טהורים מחדשי תודעת חיים. ההכרות עם השפה של העקרב, האפליקציה המבנה, הזרימה שלו מפגיש אותי עם עצמה של התחדשות כוח חיים ואני יכולה להפעיל אותה כמתג
 
המילה אלוהים למעשה מקיימת עולם שלם של הנחות, למשל, איכות שאינה נתפשת באופן ישיר בחומר אבל מארגנת את הקיום באופן שאינו מזדהה באופן מוחלט עם החומרי (במידה ונאמין שאיכות כזו קיימת) ובמידה ולא נאמין שאיכות כזו קיימת היא עדיין מקיימת את המבנה החומרי באופן אחר כלא קיימת
 
כל מילה שאנו תופשים היא קואורדינטה במפה העצומה של הגלקסיה שהיא אנחנו. להיכנס לתוך המילה, ולצלול אל תוך העולם שהיא מאפשרת זה לגעת בעצמנו בעוד אופן
 
מלאך, נשמה, אלוהים, עקרב, הר, כוכבים, אש, מים, אדמה, לוחם, חולם, סליחה תודה, כל איכות כזו אם שייש לה ביטוי פיזי ואם לא, היא איכות מקור שיש לה תבנית אור מטאפיזית, מקום בגוף, רשת אנרגטית שאפשר להפעיל בתוכנו ממש כמו שמפעילים אפליקציה בטלפון
 
הגוף האנושי הוא כמו גלקסיה עצומה, אפשר להגיד “כוכבים”, “תאים”, ואפשר לומר: גמל שלמה, חגב, נמלה, צרצר,…. הם אולי דומים אבל גם שונים מאוד אחד מהשני וכל אחד מעניק הבנה מיוחדת של אפשרויות השימוש בהכרה, הרחבת התודעה ותפעול מושכל יותר של הגוף, שמאפשר עוד התגלות
 
אני חוקרת לא מעט איכויות/ מילים/ אפליקציות לאורך השנים בעבודה אנרגטית מוקפדת ואינטנסיבית על עצמי. אני עכבר הנסיונות של עצמי, אני המעבדה, החוקר, התצפיתן, ואני כל הזמן משתנה, מתגלה, מתאפשרת
 
השנה אני הולכת לנסות ללמד חלק מהתהליכים הללו במסלול השנתי. כשכתבתי שהמסלול השנתי יעסוק בשפות קיבלתי כל מיני תגובות שלימדו אותי שאני צריכה אולי להסביר עוד קצת במה עוסקת שנת הלימודים.
לא נעסוק באותיות. נעסוק במודלים אנרגטיים שמחברים גוף ותודעה לשימוש מושכל יותר בגוף שלנו.
 
אין תכלית ללימודים במובן הישיר, כי אין באמת לאן ללכת, אבל היכולת לתפעול מושכל מביאה איתה הרבה חדווה, חירות ובריאות, גם אם היא יכולה להיות מאוד מאוד מאתגרת. זה לחיות כל הזמן בתפר שבין החלום למציאות, האפשרות וההגשמה, בנביעה האינסופית שההכרה שלנו יכולה לתפוש ולחוות ולהתפתח מתוכה
 
חלק מהשפות שנלמד: שפת הנשמה, שפת הנפש, שפת האלוהות, שפת האהבה, שפת המלאכים, שפת הגאולה, שפת הטבע, שפת הזמן, תדרים של איכויות הוויה מהטבע ומהגלקסיה, ועוד….
 
זה לא מי אני, זה מה אני יכולה להיות, לרגע, לפני שהוא מתחלף ברגע אחר… ואני מתגלה שוב, באופן אחר

התחברות לאתר