סליחה

13 לינואר, 2022.

אחת ההחלטות הגדולות ביותר של נלסון מנדלה אחרי עשרות שנים בכלא הייתה לוותר על יצר הנקמה ולסלוח. בחירתו לא לרדוף, להתנקם או להעניש היא זו ששחררה אותו מן הכלא תרתי משמע, והעניקה לו את האפשרות לשלטון.זה נדמה כעת שהאוויר מלא בחלקיקים שמסמאים את הבהירות והאובך יצר מערבולת נעדרת תבונה, יושרה או בריאות. המודחק שהיה מוכל במעמקינו פרץ וגדל מכורח הדחייה שלנו אותו. אף אחד לא לוקח בעלות על הכלב הנובח, כולם מצביעים על מישהו אחר וצועקים :תקשרו את הכלב הוא מסוכן! קיים שקט צלול ובהיר מעבר לנביחות, קיים ריק פורה להתחדשות מעבר לצפיפות האגרסיבית של נקודות המבט, וקיים שלום מעבר לאלימות שמייצר הפחד.כדי לא לסחוב איתנו הלאה את רעלי המודחק אל מציאות של סבל מתמשך וחולי כל שעלינו לעשות הוא לסלוח.לסלוח לכל מי שעשה או אמר, או ציווה, לסלוח על הבורות, לסלוח על הפחד, לסלוח על יצר התגובה, לסלוח לעצמנו על המציאות שהיא אנחנו והחלק שלנו בתוכה ומקיים את זה שלו צריך לסלוח. הבושה והאשמה כולאים את החיה חזרה אל המודחק ואין שום סיבה שנמשיך לחיות בצל נהמותיה המאיימות. כל אדם שמתגונן, שפוחד מפני שיפוט או מתקפה הוא אדם שסוכר את המים וכולנו משלמים על כך מחיר. סליחה ואהבה ללא תנאי בכוחם להמיס את הסכר ולהביא זרימה שמזינה את כולנו ברווחה. הרווחה הזו היא כמיהת הלב, היא הבריאות הנפשית הרוחנית והפיזית שאנו זקוקים לה כעת.מזמינה את כולנו לקחת את השבועות הקרובים לסלוח, לברך ולאהוב, להוריד הגנות ולאפשר למה שצריך להישטף להישטף ולא לשוב עוד. הקארמה שוחקת ויש לנו אפשרות כעת לחירות נוספת ממי שהיינו וממה שלקחנו בו חלק.