5 לאוקטובר, 2022.
יש מספר אנזימי עיכול שפועלים כקטליזטורים יעילים בשדה האנרגיה האנושי, ואחד מהם הוא הסליחה.
סליחה היא מעין תוסף תזונה שיש בכוחו לפרק מזונות יותר מורכבים לעיכול, חוויות עיקשות שנאחזות במערכת העיבוד האנושי ולפעמים עולות כגירה עידנים על עידנים של קארמה.
כמו כל כישוף, לא מספיק לומר את הלחש,
הקושי הוא לא ההפעלה של האנזים, אלא אנזימים אחרים בעלי רטוריקה קולנית שמשכנעים אותנו שהם המומחים לפירוק החסימה או הגוש, כמו צדק, למשל,
ואיך יסלח קין לאלוהים, או הבל לקין, או ישמעאל ליצחק, או יצחק לאברהם, או הגר לשרה, או שרה להגר, הם כולם צודקים, האם אלוהים סלח לאדם או חווה או הנחש, האם סלחו אדם וחווה לעצמם…
אפשר לומר שהסליחה, במובן מסוים, כמו למשל התודה, היא ממשפחת איכויות המשא ומתן שלנו עם הקיום. אין באמת למי לומר סליחה ואין באמת למי לומר תודה. הכול פשוט קורה בדיוק כשם שנועד לקרות, אבל המילים הללו עוזרות לנו לעכל את מה שממילא קיים ומתרחש,
המשא ומתן עם החוויות שהקיום שלנו מבטא הוא עתיק יומין
האנזימים איתם אנחנו ניגשים לפרק חוויות אלו הינם מגוונים
סליחה, תודה, תפילה הם מאנזימי העילית שנגישים לאדם האנושי
שימוש באנזימי עילית אלו, אינו הפסגה או סוף הדרך,
הוא אפשרות הצצה לקיום שחורג מן המשא ומתן,
בשל החריגה שהם מאפשרים מן האני.