אז היום עוד חוויה מימי התקשור הראשונים שלי
מעשה שהיה כך היה…
גרתי בשכונה ד’ בבאר שבע בבניין רכבת בקומה הראשונה עם כניסה פרטית לחצר קטנה במאחורה של הבניין. בחצר הקטנטנה היו לי עץ לימון, רימון ותאנה, ועוד שיחים ופרחים. יום אחד זיהיתי שיש דליפה מן הגג וחשבתי לעצמי שלמישהו כנראה התפוצץ הדוד או הקולטים. המים זרמו לחצר וחשבתי שכדאי שעד שהמישהו הזה יטפל במצב מוטב שאחפור תעלה קטנה שתוביל את המים שנוזלים להשקות את העצים
יום חולף, ועוד אחד ועוד אחד, והעצים שמחים… באמת.. אבל במוחי חולפת מחשבה מטרידה שאולי המישהו הזה שיש לו דליפה בדוד או בקולטים הוא אני…ביקשתי משכן שלי לעלות לגג כי למישהו דולף הדוד ואני חוששת שזה הדוד שלי, ואכן כך היה.
השעה היתה שעת אחר הצהרים וכשהבנתי שאני צריכה להתמודד עם זה הרגשתי כיצד כל האנרגיה שלי נעלמת הרגשתי לחלוטין בלתי כשירה לעשות פעולה כזאת של מבוגרים, כמו לקנות דוד ולדבר עם מתקינים. לפני שהשכן שלי ירד ביקשתי ממנו לתת לי כמה שמות של חברות דודים על הגג כדי שיהיה לי לפחות קצה חוט למי להתקשר
נכנסתי הביתה וכתבתי בגוגל את שמות החברות, ניסיתי להבין מה הן מציעות, בחירת דוד נראתה לי כמו משהו כבד ומסובך, שצריך לעשות בהחלטה מושכלת אחרי הרבה השוואות מחירים ובירורים בתחומים שאין לי אליהם שום גישה. הרגשתי חסרת אונים. איך אני אמורה לדעת על מי לסמוך
זה היה זמן להשכיב את הבת שלי שהיתה אז בת שנתיים לישון, השעה הייתה בערך שש, זה היה ממש לפני 13 שנים, בערך בעונה הזאת.
שכבתי לידה וניסיתי להרפות כדי שהיא תוכל להירדם יותר בקלות ונכנסתי למצב של בין שינה לעירות כאשר לנגד עיני ראיתי מעין מסך מחשב שעליו מוקלדת אות אחרי אות “חום הנגב”. כמעט נרדמתי, וכשהתעוררתי זה כמעט חמק ממני ונעלם אבל באיזה נס, קלטתי שקרה מאורע. חום הנגב היה אחת משלוש החברות שהיו רשומות על דודים שם על הגג
הלב שלי פעם במהירות, מעולם לא ציפיתי שחיבור פנימה או חלימה או תקשור יעזרו לי לפתור אתגר מהסוג הזה. התקשורים שלי באותה תקופה היו בראשיתם והיו מבוססים בעיקר על העצמה אישית ואהבה, או ידע לתמוך במטופלים שהתחילו להגיע, אבל פה היה מדובר במשהו מתחום חדש
הראש שלי התרוצץ, באמת? זה אחראי? ככה פשוט מתקשור לבחור חברה? בלי סקר? בלי השוואת מחירים? באותה תקופה הייתי מקבלת מידי פעם מסרים כאותיות מוקלדות אבל האירוע הזה דרש ממני להחליט כמה רחוק אני הולכת עם ההדרכה שלי, האם היא כדי ללטף אותי כשקשה או שאנחנו צועדות יחד לטוויית חיים ממקום אחר וחדש
התקשרתי.
ענה לי אדם שנשמע מאוד מבולבל, מה שהוריד מאוד את הביטחון שלי, אבל הוא אמר שהבוס יחזור עוד חצי שעה ויתקשר אלי חזרה.
ישבתי לאכול ארוחת ערב, הסתכלתי בשעון וכבר לא האמנתי שמישהו יחזור אלי בשעה כזאת, דיברתי עם ההדרכה הפנימית ואמרתי להם, אתם רואים הוא לא מתקשר, ושמעתי אותם עונים “רגע, אנחנו פשוט רוצים שתסיימי בנחת את ארוחת הערב” . סיימתי את הביס האחרון, והטלפון צלצל
הפעם שוחח איתי אדם מאוד נעים ועדין שאמר לי שבדיוק יש להם מבצע שמסתיים עוד יומיים על דוד מאוד אמין. אמרתי לו שיש לי מלא דברים שהתחייבתי אליהם למחרת ואני לא יכולה להמתין יום שלם למתקינים, והוא אמר שאני יכולה להיות ההתקנה הראשונה בבוקר כך שלא יהיה עבורי שום עיכוב
הלב דפק, הרגשתי חסרת אחריות על פי המדד החינוכי שגדלתי בו: לבדוק, לעשות השוואת מחיר אני צריכה להיות גדולה בעולם של גדולים, זו היתה תקופה שבה האמצעים הכספיים שלי היו מצומצמים בצורה קיצונית, ולא תמיד הדלקתי חימום
החלטתי להיות חולמת בעולם של חולמים ואמרתי כן
בסוף השיחה הוא שאל אותי, “תגידי איך הגעת אלינו?”
אמרתי לו “זה ישמע לך אולי מוזר…” וסיפרתי מה קרה … הוא שאל מיהן שתי החברות הנוספות ועניתי לו ולמדתי ממנו שלחברה אחת לא היה מרכז שירות זמין באיזור הדרום וחברה שנייה היא מאוד צעירה, ושהם החברה הוותיקה ביותר באיזור
למחרת עד שבע וחצי כבר היה דוד חדש ומותקן במחיר ממש טוב, לא הייתי צריכה לשנות או להזיז שום תוכנית, ועד היום אני מקבלת מהם כל ראש השנה ברכת שנה טובה
כמו שכתבתי בפוסט הקודם על יואל, אני לא נכנסתי לעולם התקשור מתוך הבנה של הפוטנציאל שלו, פשוט חיפשתי קול חדש בראש, שיאוורר ויחדש, לא היו לי שום ציפיות שזה ייקח אותי למסע שזה לקח
אבל המסע הוא אמון נרכש, צעד צעד. זה לא רק לשמוע את הקולות החדשים זה להסכים גם לקבל את ההדרכה שלהם ולפעול על פיה, לא כמו בובה על חוט, זו מערכת יחסים שחייבים לבסס בעדינות ובצעדים קטנים, ואולי בפוסט הבא אספר על עוד צעד כזה שעשיתי עם ההדרכה הפנימית.
24 לנובמבר, 2022