מלאכים כבעלי מלאכה ומטטרון
10 לספטמבר, 2023.
מעולם לא פגשתי מלאך עם כנפיים
מלאכים כשם שאני הצלחתי לתפוש, או כשם שהם הציגו את עצמם בפני נעו, בין דימויים של בני אדם ועד לדימוי של שדה אור בעל תדר מסוים
בראשית הדרך שלי מלאכים הופיעו בחלומות שלי כבעלי מלאכה, סנדלר, צבעי, הם לבשו בגדי מלאכה, גוון העור שלהם היה חום והתדר היה נתינת שירות
מלאך אחד שליווה אותי לא מעט שנים בחלימה היה אלפי (ELPHI) הוא היה מאוד שמן, והוא התחיל ללמד אותי את הערך של נתינת שירות, נוכחות ללא תנאי, סבלנות, גבולות ושליחות
בפעם הראשונה שפגשתי אותו הוא עבד על ערמה אינסופית של נעליים לתיקון. זה היה ממש בראשית דרכי ואני חשבתי שבגלל שעזבתי את האוניברסיטה והתמסרתי לקול וההדרכה הפנימית אז כל הבריאה צריכה לעמוד דום ולשרת אותי, ושאין זמן וקדימה, ולמה זה לוקח כל כך הרבה זמן… באמת הרגשתי כמו גיבורה על המהלכים האמיצים שעשיתי, אבל לא הבנתי בכלל איזו דרך עוד נכונה לי…
בשנת 2011 חלמתי חלום חוזר, שאני במסע באפריקה ואני רוצה לחזור הביתה. אפריקה מייצגת את צ’אקרת הבסיס (על פי תפישתי) הרבה עושר אבל גם אלימות, לקח חודשים עד שאלפי שיישב כפקיד במעבר הגבול חתם לי על הדרכון ואיפשר לי לצאת מהתדר הזה שכל כך איים עליי, הבסיס
גם בשנת 2012 כשהיה צריך לעבור במעבר הגבול והדרכון שלי כבר היה חתום כאילו עשיתי את מעבר התדר הזה בעבר, הוא הגיע והסביר לפקידים שזה בסדר ושיתנו לי לעבור
אלפי גם נכח בתקופה שלי בירושלים במה שנראה בחלימה, כמו חדר מודיעיני של איסוף מידע שהתקיים בממד מקביל לחדר בו ישנתי בבלפור 5. הוא אמר לי אז שאני עתידה להביא שתי ידיעות בעלות ערך חיוני בחודשים הקרובים. כששאלתי אותו למה אני צריכה להביא אותן אם הוא כבר יודע שזה יקרה, למה הוא לא יכול להביא אותן בעצמו, הוא הסתכל עלי כמו שמסתכלים על ילד ששכח את חוקי הבסיס ואני עניתי במבוכה
“לכל אחד יש התפקיד שלו בבריאה” משפט שהפך להיות מבנה קריטי בהבנה שלי את הממד הזה ואת התהליכים בבריאה
במשך מספר שנים עברתי הכשרה בבית ספר למלאכים. מהחלום הראשון ויום הקליטה ועד סוף הסטאז’, שכלל ליווי נשמות לכיתות הלימוד המתאימות להן. למורה שלי קראו דר’ עדן (EADEN), והוא לימד אותי לשחרר התניות, לא ליפול להסחות דעת אל מול הטרדות ופחדים, למזג תדרים לתוכי ועוד מלא…
מלאכים באופן כללי כשהגיעו בחלימה תמיד היו קצת שלומפרים במראה (לא דר עידן), לפעמים הייתי פוגשת אותם הולכים לאנשהו, היה מנהל מקהלה עם עיניים די מימיות. הם היו על התפר בין האנושי למשהו אחר. ואלו היו מלאכים שכבר היו מאוד ספציפיים ויש המונים מהם, הן במבני בני אדם והן כישויות
השלב הבא הוא מלאכים שהם לא מיוצגים כישויות אדם, תחום התדר שבסמכותם הרבה יותר רחב, ובמובן מסוים המלאכים “האנושיים יותר” הם התפרטויות יותר ספציפיות ומותאמות שלהם
כך למשל רפאל על תדר הריפוי, מיכאל על תדר הטרנספורמציה בחומר והמפגש בין אש לאדמה, גבריאל בתדר של קוגניציה ושפה ותפישה מילולית, ועוד…
מטטרון הוא כמו מבנה משל עצמו, מעין מנהל אדמיניסטרטיבי של כל התדרים וההתפרטיות שלהם. הוא כן הופיע מולי כישות לא פעם, אבל בגלל שהוא כל כך עצמתי ובהיר, כאשר הופיע, הוא עבר לנגד עיני מספר טרנספורמציות כדי שאסתגל לנוכחותו. הוא הגיע בצמתי מפתח בחיים, סגר את הקליניקה שלי בשנת 2012 ושלח אותי למדבר, אישר את ההגעה שלי לירושלים מספר שנים לאחר מכן, וסמכות קפדנית ונעדרת פשרות שדייקה אותי, לפעמים דרך אתגרים לא פשוטים, במטרה בסופו של דבר לקרב אותי עוד יותר למהותי
בשלב הזה הוא כבר מופיע כישות ברורה למרות שברור לי שזו דרך תיווך כדי שתאפשר לנו תקשורת יותר קרובה
כשאני אומרת קרובה אני לא מתכוונת לאינטימית
מלאכים מביאים תקשורת קרובה, בגובה העיניים אבל לא אישית. הם חודרים את סף המעטפת של הזהות והאגו ופונים לאיזו אמת אחרת שמסתתרת מעבר לזהות האנושית שלנו. הם יכולים לתת הרבה תמיכה ולסייע באינספור דרכים אבל גם הגבולות שלהם ברורים, ואלו גבולות של תדר
כדי ללמוד לעבוד ולהיעזר בהם באופן מודע זה עוזר להבין את התדר כדי לסנכרן ציפיות
מטטרון בזמן הזה מסייע לי להשלים את התהליך הפראני על ידי הגדרת ובניית השדה שלי
זהו תהליך שבחוויה, שלי, לפחות בשלב הזה, הוא מאוד מאתגר עם הרבה רגעים בהם אני לא באמת מאמינה כאפשרי. מבחינתי פראנה היא לא ענין של תזונה ואמונה, היא ענין של זהות ורטט שצריך להחזיק, פרידה ממבנה בסיס ומעבר לרשת אור אחרת כבסיס וזה מפעיל הרבה מאוד רגשות, וכולל הרבה מאוד שינויים גופניים אינטנסיביים. הוא מחזיק עבורי כמו מעין בועה כדי לאפשר לי לא לקרוס במהלך הזה, המהלך הוא לא להפסיק לאכול אלא להתייצב על תדר אחר
הוא המורה שלי לבניית שדה האנרגיה והחיווט שלו למקורות תמיכה או עיגון, שבארבע עשרה השנים האחרונות כל הזמן משתנים