כל מזון שאנו צורכים מקבל למעשה בית בתפישה שלנו, הוא מרכיב את הגוף התופש שלנו והוא משפיע על אופן התפישה שלנו את הקיום. ולכן אם אני אוכלת כל יום אורז ועדשים, אני רואה את העולם דרך הישויות הללו שנקראות אורז ועדשים
אנחנו אולי סבורים שאנחנו שולטים בסוכר ובבהמה, אנחנו זורעים, אנחנו מגדלים, משקים, קוצרים, שוחטים ואוכלים אבל למעשה יש אפשרות שהסוכר או החיטה או הבהמה הם ששולטים בנו, דואגים לכך שנזרע אותם, נשקה אותם, נאכיל אותם, ואז נקצור אותם אלינו לצלחת והם זוכים להרכיב את התפישה שלנו ולחוות את עצמן באמצעותנו
כך הבהמה היא זו שמגדלת את הבהמה והסוכר הוא למעשה זה שמגדל את הסוכר
זה דורש הרבה עצמה לשים גבול למזון מסוים/ צורת תודעה מסוימת. כל חומר שאנחנו מכניסים לגוף, הוא חומר משנה תודעה, הוא מעניק משהו והוא גם לוקח
המכנה המשותף, והבסיס של כולנו הוא החמצן, או הנשימה כמנגנון מטבולי של חילוף חומרים
אבל עוד לפני הנשימה קיים האור
המרכיב שיחד עם המים הופך לחומר צמחי שממנו מורכבים יתר החיים על הפלנטה
כמה מעובד אנחנו צריכים את המזון שלנו, מבושל ומורכב מהרבה חומרים שאיבדו את צורתם המקורית, מן החי שצרך את הצומח ועיבד אותו, מן הצומח שצרך את האור והמים ועיבד אותם.
האם אנחנו יכולים להיזון מאור
מה היתרונות של מזון מעובד, מבושל, מורכב, ומה היתרונות של מזון פחות מעובד, בין אם הוא צמחי, חמצני או אורי
ככל שנגיע לאפשרות להזנה פחות מעובדת אפשרויות ההתפתחות הנובעות ממנה רחבות יותר, משום שהיא פחות נגועה, יחד עם זאת, המזון המעובד מבטא מודעות שכבר נרכשה ובונה שכבות של הבנות וידע
הגוף שלנו הוא כלי תפישת החיים שלנו והסימביוזה שלו עם חומרים היא עתיקה,
המנגנון הזה יכול לשמור על איזון ולקבע הרגלים והמנגנון הזה יכול גם להתפתח.
פוסט זה נכתב ב-28 לדצמבר, 2022