מה אני משחררת ולמה אני מתחברת
מתוך איזה מאגר אנרגיה אני פועלת, האם הדשן וההזנה שלי מגיעים מחוויות העבר, או האם אני יודעת גם להתחבר לאנרגיה העתידית שמזינה אותי מן החלומות שלי
כל חוויה לא מעובדת היא כמו קפסולה סגורה שתופסת מקום במרחב הזכרונות שלי. חוויה שאני מעבדת מתחילה לפרק את הזכרון הזה. החומרים המתפרקים יכולים להפוך לחומר הנעה, והם יכולים גם להכביד על הנשמה
הריפוי אינו ממיין את החוויות כטובות או רעות. הוא רק ניגש אליהן בקצב אחר על בסיס העצמה שיש לנו לעבוד עם התכנים שהן מכילות
עבודה עצמית בדגש על ריפוי יכולה להמשך לנצח, משום שדשן החוויות יכול להצמיח מחזורים של חוויות נוספות המבוססות על אותן עמדות ומבנים רגשיים
לכן חשוב מאוד לאזן את הריפוי בחלימה. החלימה מאפשרת אופק ונגיעה במה שמצוי מעבר למבנים שלי. לא מנותק, אבל חורג. החריגה הזאת יכולה להיות קטליזטור גם לתהליכי ריפוי וגם מקור השראה לחוויות חדשות
בית הספר שלנו והלימוד בו מבוססים על התנועה בין ריפוי, לימוד תומך ריפוי, לבין חלימה, לימוד תומך התרחבות ופריצת דרך
היכולת לזהות כמה משאבים להקצות לריפוי, כמה משאבים להקצות לחלימה, מתי הריפוי מדויק יותר לשם הנעה ומתי החלימה, כל אלו מיומנויות שאנחנו מקדישים לפיתוח שלהן תשומת לב רבה. גם בבחירת הקורסים שאנחנו מלמדים- מתי חשוב להעצים ולתת כלים לריפוי, ומתי חשוב להעצים ולתת השראה
7 למאי, 2024