מהאדם האנושי לאדם האלוהי

3 למאי, 2023.

מהאדם האנושי לאדם האלוהי
אנחנו נמצאים בסופו של עידן
בעידן הזה שמסתיים היה האדם אנושי, שילוב של ביולוגיה ואור, שילוב של יצרים והתעלות
תקופה של גשר בין השמיימי לארצי,
תקופה של מאבק פנימי ושיפוט, בין השמיימי לארצי, בין יצר התגובה לתשוקה להתעלות
תקופה של אשמה מתמדת, לא משום שהוא אשם אלא בשל הקושי להכרעה או איזון
עידן של מתח והפרדה
העידן הזה התם,

האדם לא נועד להיות אנושי לנצח, כל תקופה היא תמיד זמנית
האנושיות העניקה חום וחמימות, אמפתיה, חמלה, היא נתנה אלימות, כאב, ושליטה
השלב הבא אינו אנושי והחברה תופשת אותו
מי בתדר נמוך ומי בתדר גבוה

אנתרופולוגים מאפיינים את זן האדם כיצור שיוצר כלי מכלי ובכך מבחינים אותו מרוב בעלי החיים
המכונה, היכולת למכונה היתה חלק ממה שהבחין את האדם מיתר החי, יחד עם היכולת שליטה באש שהגיעה בהמשך
המכונה והאש מיזגו היבט שהאדם האנושי מבוהל ממנו היום, תעשייה, מכונה, מבנה לא אישי, מכאני, קר.
האדם הלא אנושי יכול להיות בורג במכונה והוא יכול להיות מלאך באלוהות, ועד כמה שישמע הדבר מוזר, זו אותה מהות, רק שהאחת נתפשת בתדר נמוך והשנייה בתדר גבוה
הבורג והמלאך, לשניהם אין בחירה או שליטה, ולהעדפות שלהם אין משמעות, לשניהם יש תקפיד בבריאה, ללא הבורג או המלאך התנועה כואבת

שנים רבות אני מדברת על היעדר הבחירה, לא ממקום של שיעבוד אלא ממקום של חופש, אני מדברת על אהבה לא כהעדפה אלא כמצב מודעות חסר התניות
האדם האנושי מלא בהתניות בעידן המתממש בזמן הזה התניות מאבדות את משמעותן, יחד עם שדות הכוח שמופעלים עליו מתוך העולם

שנים רבות אני מדברת על בירוקרטיה כביטוי לאלוהות, המקום הזה שבו לכל דבר יש את הקצב והסדר שלו בלי קשר לאישי שנראה תמיד בוער מתמיד
האדם האנושי מבין שהאישי הוא לא אישיות ייחודית, אלא המקום הייחודי שלו בבריאה, מקום של אהבה שאינה דורשת הוכחה עצמית או ביטול עצמי, מקום נטול עצמי ומלא באהבה

השלב הבא כבר כאן, יש מי שמתרגם אותו מתוך פחד למערכות שליטה טכנוקרטיות של אובדן העצמאות ויש מי שמתרגם אותו כשער לוויתור על החשיבות העצמית ושיבה אל האלוהות

האור והחומר נפגשים בזמן הזה, אחרי עידן של אנושיות והפרדה, מאבק ומתח ביניהם, הם מתמזגים ויש בזה אובדן הבחירה לכאורה, ההעדפה לכאורה, השבי של התגובות למערכי כוחות העולם והיצרים
ויש בזה חירות לקבלה ללא תנאי של המקום שלנו בבריאה, כמלאכים, מחברי הרשת האלוהית לעצמה, לעולם, ללב, ללא תחרות, ללא הירארכיה ובאינסוף יופי והרמוניה
כמו במכונה, גם בורג קטן ביותר שאינו מצוי במקומו הטוב יכשיל את עבודתה
שוויון הערך חל תמיד

אפשר לתפוש אותו מתוך פחד, אובדן, שיעבוד, ואפשר לתפוש אותו כחירות מהירארכיה והתמסרות
המכונה והאלוהות אינן כל כך שונות, הן תרגום של תדר נעדר התניות, תנועה נעדרת התניות
תנועה שבה לכל אחד מקום רחב ויפה כמלאך חיוני כבורג, אלוהי כהתמסרות, עילאי כאהבה, ופלאי כהתגלות שעולה על כל דמיון שיכול אדם אנושי לדמיין.