אנחנו בשלב שבו, על מנת להחזיק מעמד בתדר החירום, עלינו לשים אנרגיה ברשת החיים, שמאפשרת את כל מה שמצב החירום דורש
שום דבר טוב לא קורה כשאנחנו קורסים כי לא ידענו לזהות מתי אנחנו חייבים הפסקה
לא כולם יכולים כעת לקחת הפסקה
אבל רבים מאיתנו שלא נמצאים בחזית הראשונה צריכים כעת לעשות את מה שמרגיש כמעט בלתי אפשרי, וזה איכשהו להמשיך תוך כדי מצב חירום, לתחזק גם את מה שאינו חירום
זה מרגיש אולי לא בסדר לקחת לעצמנו הפוגות, ואפילו לעשות משהו מחייה נפש ומטעין
אבל החוסן של רשת החיים תלוי בנו כרגע
הרוב שצריך להחזיק את האמצע, את רשת החיים השוטפת כדי שיהיה לב לחזור אליו
לתת, גם אם זה רק לרגע, אפשרות לעצמנו להרגיש שיש מענה לצרכים שלנו, כי בלי זה הנפש נשחקת אל מעבר ליכולת שלה לתמוך חיים
זה דורש עצמה לנוע כעת בין מרקם החיים השגרתי שהוא בסיס הקיימות והצמיחה לבין פעולות החירום
גם להמשיך שגרה מסוימת, היא פעולה מקודשת בזמנים של משבר כי היא מכניסה יציבות שהיא חיונית לחוסן רשת החיים
אחרי ההלם הראשוני, ועם הכאב, החרדה, ויתר האתגרים, אנחנו נכנסים לשלב שבו טיפוח הקיימות הוא חיוני
אנחנו הבסיס של מחר, המשאבים שלנו הם אלו שיאפשרו את הריפוי וההתחדשות כשיגיע זמנם
בתוך האתגרים חשוב מאוד שנדע מתי לעצור, להטעין, לחדש את עצמנו בכוחות, לתת לעצמנו תמיכה גם אם אנחנו כביכול לא נפגענו ישירות
בתוך התקופה הזאת חשוב לטפח את הגינות האישיות שלנו, והן לא חייבות להיות של צמחים, אלא מרחבים שמצמחים דברים, מייצבים אותנו, ומזינים אותנו
זו אינה פעולה אנוכית זו פעולה בשירות המחר, כי הכוחות שזה ייתן לנו יהפכו אותנו לבסיס תומך
זה דורש עצמה לא להישאב באופן מלא ולרוקן את כל המשאבים הפנימיים אל תוך השבר והחירום, זה יכול להתלוות ברגשות אשמה, אבל אם נעקור עכשיו את כל העצים כי צריך חומר בעירה לא יישאר מה שיחזיק את הקרקע ויוריד את הגשם שישקה אותה
מזמינה את כולנו לנשום, לייצב את עצמנו ולהכניס בשלב הזה אלמנט של ניהול כוחות לטווח הארוך כי הגינות שנצליח להמשיך לקיים ולטפח הן הבית, המקלט, הריפוי, והשפע החיוני למחר שיגיע
18 לאוקטובר, 2023