בואו נגיד לרגע,
שנכנסנו למציאות שבה יש רעים וטובים
כל מי שנכנסו אל המציאות הזאת הן ישויות אור
כל אחת קיבלה גלימה: מלך, קבצן, צדיק, רשע, טובה, רעה, מורה, לוחמת, מנהיגה, מונהגת, ישר, רמאי
והמציאות החלה להתגלגל לה
הרשע לא נולד רשע
הצדיקה לא נולדה צדיקה
כולם נולדו ישויות אור
אבל זה המשחק
ובואו נגיד שהמשחק קצוב בזמן, אולי הוא נמשך אלפי שנים אבל קצוב בזמן
ועכשיו הפעמון מצלצל וזמן לפשוט את הגלימות ולחזור להיות ישויות אור
האם צריך לתת פרס לצדיקות ועונש לרשעים
האם כשפושטים את הגלימות יש אשמות ויש זכאיות
אם המשחק נגמר וכולם פשטו את הגלימות, האם נאשים את מי שהזדהו עם התפקיד, צדיק כרשע, או נשפוט את אלו שלא הזדהו ולא שחקו ממש טוב
אם הפעמון מצלצל והמשחק הסתיים
האם זה אומר שאנחנו צריכים לסלוח למישהו או לומר תודה למישהו
אם עכשיו שער יפתח ברקיעים שמאפשר לכולנו להמשיך הלאה ממה שהיה פה למקום טוב יותר, רך יותר
האם אנחנו מוכנים להמשיך יחד עם כולם
לא לנרמל את הפשע
לא לסלוח
לא להוכיר תודה
להמשיך הלאה
האם אני מסכימה
האם אני מסכים
או שאני רוצה לסגור עוד חשבון שיפתח עוד חשבון
זה לא התפקיד שלנו לסלוח (זה לכל היותר עוזר לנו להגיע למצב של קבלה ושחרור)
כי זה לא התפקיד שלנו לשפוט
וזה בכלל לא נותן לגיטימציה לפשע או רשעות או רוע
אנחנו ללא ספק הגענו למקום קשה מאוד במציאות הפלנטרית ולכן אולי זה באמת הזמן לקבל את ההזמנה ולצאת בשער
איך עושים את זה
מרוקנים את העין מנקודת המבט
והופכים אותה ממראה לשער
והעולם מתרוקן מתוכה החוצה
ואנחנו ממשיכים הלאה
לא במוות
באהבה
5 ליולי, 2023