על אבא, אהבה ומוות

11 לדצמבר, 2022.

את השבוע הזה אני רוצה להקדיש לעבודה אנרגטית מול הזיכרון של אבא שלי שנפטר בסוף ינואר שנה שעברה

מאז שהוא נפטר יש לי חלומות שחוזרים על עצמם בהם הוא מופיע לפעמים מעין מת חי ולפעמים מעין חי חלש וחולה ועייף. ניסיתי לעבוד עם החלומות הללו והבנתי שהשנתיים האחרונות בהן הוא היה חולה, צרובות חזק בחוויה הרגשית שלי, כמעין מצב ביניים שבין חיים למוות, מצב שאתה לא יודע כמה זמן הוא יימשך ואיך יראו התחנות הבאות בדרך

חלום חוזר יכול לסמן מודעות שמבקשת לפרוץ דרך להכרה שלנו, לפעמים לא מדובר במשהו שאנחנו צריכים לשנות בהתנהגות ולבחור מחדש, לפעמים לא מדובר במה האדם שמופיע בחלום מייצג עבורנו, לפעמים מדובר פשוט בחוויה שצרובה עמוק בתוכנו ומקרינה את עצמה שוב ושוב, עד שנרכך את הצריבה

אבא שלי היה המורה שלי לשני דברים: אהבה ללא תנאי, ומוות ואיכשהו בדמות שלו שני השיעורים האלו כל הזמן הגיעו יחד. הוא לא ביטא אהבה בדרך מקובלת, הוא לא טיפח אותי באופן אישי וקרוב, אחרי גיל שבע הוא התחיל להיעלם ולהופיע לפרקים בחיי, בלי שום שיטתיות, או סדר, הוא לא היה עקבי כמו תדר החיים, וכל הזמן היה נדמה שאפשרות המוות שלו נוכחת ויחד עם זאת, אי אפשר היה שלא לאהוב אותו אי אפשר היה לא להרגיש אהבה רק מעצם קיומו בעולם

מאז שהוא נפטר, אני יכולה לומר ברמה הפיזית ביותר, שהאור בעולם, לפחות עבורי השתנה, השמש פחות חמה, פחות צהבהבה, והמעטפת הוורודה הזאת שמכילה אותנו באהבה גם כשממש קשה לא נמצאת שם לרכך את הקיום

אני יכולה ממש פיזית לראות בעיניים שלי שהאור פחות צהוב, ורך

וזה לא כי בילינו הרבה זמן יחד, הוא תמיד גר רחוק, ושנינו לא אנשים של שיחות בטלפון, אז יכלו לעבור חודשים בין מפגש למפגש. וכשנפגשנו זה לא שעשינו משהו יחד, גם לדבר הרגיש מיותר, פשוט ישבנו יחד ושתקנו, כי מה בכלל צריך להגיד

עם הנשמה של אבא שלי התחלתי לתקשר ב 2012 תשע שנים לפני שהוא נפטר, קצת יותר, ועל כך אולי אספר ביום אחר, זו חוויה מאוד מעניינת לפגוש הוויה בשני מישורים שלה במקביל, זה הרגיש במשך כמה שנים כמו לפגוש אותו בשני ממדים שונים

ובינתיים, היום, אני אחקור את החוויה הזו שנצרבה, לא אתרחק לעולם הרוחות, אשאר קרובה בגוף כדי לאפשר לנפש שלי לשחרר את התקופה הזו של סוף חייו כדי אולי להצליח לפגוש אותו מחדש בממד חדש.

לתגובה

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד

התחברות מהירה
באמצעות לינק חד פעמי

שלחו לי לאימייל

שפה בשבילי היא כלי לזרימת אנרגיה. היא ערוץ או מתווה, או אפליקציה שהמבנה שלה מייצר תנועה, מזין או מזרים תדר מסוים בתוכי ובעולם.
 
בשבילי שפה אינה סיפור, אלא ערוץ להבנה של תדרים שונים וכלי לנגישות. כמו שישנם עזרי נגישות לאנשים חרשים או אנשים עוורים, כך השפה היא כלי נגישות לאדם לשהגיע לעולם ואינו יודע מיהו ולאן הגיע.
 
השפה אינה מגלה לאדם מיהו, והיא גם אינה מגלה מהו העולם, אבל היא מציעה אפשרויות לגבי מה אפשר לעשות בעולם כאדם.
 
בעידן הקודם השאלה-תמיהה הייתה, מי אני, מאין באתי, לאן אני הולך, מתוך הנחה אולי שייש אני, שייש מקום ממנו הגעתי ומקום אליו אנחנו מגיעים. כל המבנה של התהיה הוא לינארי, מניח מקור, יעד, וקיום של הוויה תופשת. כמה אלפי שנים אחרי שהתהיות האלו הורהרו עד דק, לא נראה שהתקדמנו עם תשובה, אבל קיבלנו לא מעט ספקולציות או נקודות מבט
 
השאלה שאותי מעניינת היא לא מי אני, או מאין הגעתי ולאן אני הולכת, אלא מה אני יכולה לעשות, להרגיש, לחוות, לחולל
 
דבר ממה שאעשה, ארגיש, אחשוב, אחווה או אחולל אינו מגדיר אותי או את העולם, וכל דבר שאעשה או אחווה או אחולל ישפיע על יכולת התפישה שלי אפשרויות חדשות של קיום
 
כל מילה מבחינתי היא עולם, שפה, מערכת שמאפשרת לי חוויה, שינוי, התפתחות
 
על פי תפישתי כל מילה היא ביטוי לתדר שהוא מובחן באיכות שלו מתדרים אחרים ויש לו מכנים משותפים
 
למשל המילה עקרב, באה לציין יצור מסויים שמתקיים בממד הזאולוגי, אבל כשאני מרשה לעצמי להתקרב למילה, לאיכות, לעקרב, אני מזהה תבנית אנרגטית מסויימת שתומכת באחד מממדי הקיום שלי. העקרב למשל הוא תדר, או אפליקציה שכשאני עובדת איתה אני מזהה את המקום שלו בגוף שלי (כי כל דבר שאני תופשת מתקיים גם בתוכי) וכשאני מפעילה אותו בתוך הגוף שלי יש לי גישה למה שיכול להיות מכונה כגביע הקדוש או מעיין הנעורים, או מיים טהורים מחדשי תודעת חיים. ההכרות עם השפה של העקרב, האפליקציה המבנה, הזרימה שלו מפגיש אותי עם עצמה של התחדשות כוח חיים ואני יכולה להפעיל אותה כמתג
 
המילה אלוהים למעשה מקיימת עולם שלם של הנחות, למשל, איכות שאינה נתפשת באופן ישיר בחומר אבל מארגנת את הקיום באופן שאינו מזדהה באופן מוחלט עם החומרי (במידה ונאמין שאיכות כזו קיימת) ובמידה ולא נאמין שאיכות כזו קיימת היא עדיין מקיימת את המבנה החומרי באופן אחר כלא קיימת
 
כל מילה שאנו תופשים היא קואורדינטה במפה העצומה של הגלקסיה שהיא אנחנו. להיכנס לתוך המילה, ולצלול אל תוך העולם שהיא מאפשרת זה לגעת בעצמנו בעוד אופן
 
מלאך, נשמה, אלוהים, עקרב, הר, כוכבים, אש, מים, אדמה, לוחם, חולם, סליחה תודה, כל איכות כזו אם שייש לה ביטוי פיזי ואם לא, היא איכות מקור שיש לה תבנית אור מטאפיזית, מקום בגוף, רשת אנרגטית שאפשר להפעיל בתוכנו ממש כמו שמפעילים אפליקציה בטלפון
 
הגוף האנושי הוא כמו גלקסיה עצומה, אפשר להגיד “כוכבים”, “תאים”, ואפשר לומר: גמל שלמה, חגב, נמלה, צרצר,…. הם אולי דומים אבל גם שונים מאוד אחד מהשני וכל אחד מעניק הבנה מיוחדת של אפשרויות השימוש בהכרה, הרחבת התודעה ותפעול מושכל יותר של הגוף, שמאפשר עוד התגלות
 
אני חוקרת לא מעט איכויות/ מילים/ אפליקציות לאורך השנים בעבודה אנרגטית מוקפדת ואינטנסיבית על עצמי. אני עכבר הנסיונות של עצמי, אני המעבדה, החוקר, התצפיתן, ואני כל הזמן משתנה, מתגלה, מתאפשרת
 
השנה אני הולכת לנסות ללמד חלק מהתהליכים הללו במסלול השנתי. כשכתבתי שהמסלול השנתי יעסוק בשפות קיבלתי כל מיני תגובות שלימדו אותי שאני צריכה אולי להסביר עוד קצת במה עוסקת שנת הלימודים.
לא נעסוק באותיות. נעסוק במודלים אנרגטיים שמחברים גוף ותודעה לשימוש מושכל יותר בגוף שלנו.
 
אין תכלית ללימודים במובן הישיר, כי אין באמת לאן ללכת, אבל היכולת לתפעול מושכל מביאה איתה הרבה חדווה, חירות ובריאות, גם אם היא יכולה להיות מאוד מאוד מאתגרת. זה לחיות כל הזמן בתפר שבין החלום למציאות, האפשרות וההגשמה, בנביעה האינסופית שההכרה שלנו יכולה לתפוש ולחוות ולהתפתח מתוכה
 
חלק מהשפות שנלמד: שפת הנשמה, שפת הנפש, שפת האלוהות, שפת האהבה, שפת המלאכים, שפת הגאולה, שפת הטבע, שפת הזמן, תדרים של איכויות הוויה מהטבע ומהגלקסיה, ועוד….
 
זה לא מי אני, זה מה אני יכולה להיות, לרגע, לפני שהוא מתחלף ברגע אחר… ואני מתגלה שוב, באופן אחר

התחברות לאתר