להיות “בסדר”
12 לאוגוסט, 2023.
הפחד מה יגידו עלי אנשים שלא קיבלו את החוויה שהם רצו או ציפו לה ממני,
לפני שמונה שנים הבנתי שאני לא יכולה להיות יותר “בסדר”, להיות בסדר זה כמו לשלם מלא מיסים שמרגיעים את הסביבה שלי ובתמורה אני מקבלת משבצת קטנה ויחסית יציבה ובטוחה להעביר בה את חיי
אבל המשבצת הזאת קטנה מידי. היא קטנה כי היא מוחזקת סביבי מכל הכיוונים על ידי האנשים שמוכנים להיות איתי וסביבי כל עוד אני בסדר
לאבד את נקודת המבט של האחר כגבול זה מסע מלחיץ לעצמאות
מה אם אני אשאר לבד, מי יעזור לי, אולי אני משוגעת,
זו הרי חוסר שפיות לשחרר את נקודות המבט שתוחמות אותי, זה מתכון לאסון והתפרקות, זה לנוע בעולם בלי ביטוח, בלי שומרי סף
היום הפחד הזה עלה שוב, לשחרר משהו שלא מתאים והפחד איזה שם יצא לי והאם אשאר בלי מה שאני צריכה
שיתפתי את אלוהים
והוא אמר לי
“… זוהר, אם היית יודעת איזה שם יצא לי לאורך אלפי שנים… אם היית יודעת כמה אנשים לא מרוצים ממני, חושבים שבגדתי בהם, מאוכזבים ממני, חלקם כל כך לא מבינים אותי או מי או מה אני עד שהם בטוחים שאני לא קיים. מה שאנשים עושים בשמי, בזכותי, בגללי, כי אני כזה ולא כזה, ואז לא כזה אבל כזה
אני יודע מה זה להיות לא מובן, לא נראה, מאכזב, אבל אני עדיין קיים ואני בדיוק מי ומה שאני ואף אכזבה או שבח לא ישנו את זה. לא חנופה, לא מתנות, לא תחנונים, לא זעם, וגם לא התקפי זעם חמורים
ביום שאגיב או אושפע מכל מה שאני מעורר אצל אחרים אני אבגוד בתפקיד המקודש שלי בבריאה. הבריאה היא היחידה שאני משתדל לדייק את עצמי בתוכה, בגלל זה ביקשתי ממך לבוא אל עולמי…” ואז השיחה גלשה לפסים קצת יותר אישיים
אני מרגישה כבר כמה חודשים שאני שוחה נגד הזרם
הזרם מבקש לפרק אותי לים, ואני שוחה אל עבר מקור האור שלי ובאנרגיה שנדרשת לשחות בכיוון הזה מתפרק מתוכי כל משקל שמכביד ומקשה על התנועה, ועם כל משקל שיורד אני מתרחקת מהים, מתרחקת ממקור החיים אל מקור הקיום
לא תמיד מרגישה שיש לי מספיק עצמה ואז מתפרק עוד משהו אבל אני לא מתפרקת איתו, אני נהיית קלה יותר וככה מתקרבת עוד אל האמת הכנה והעירומה שהיא אני
לא להתפרק עם הפירוק, לא לעצור בגבול של אחרים, לא להיות שבויה של הפחד לאבד, לא לסרס את העצמה אל מול הפחד להיתפש באופן מוטעה, לא לוותר על הקול הפנימי
להוריד את עור הזיקית שלמדתי לחיות בתוכו, כל פעם לנטרל עוד הסוואה
לפעמים אני מאוד מתעייפת
אבל אז אני מזכירה לעצמי שאני לא פרח נדיר שנובל בתנאים קשוחים
אני העשב שגדל בין המרצפות גם בשכונות הקשות ביותר