6 למרץ, 2023.
אולי בפורים הזה, זה הזמן להוריד את התחפושת
מלך האריות, בגדי המלך החדשים, אדיפוס המלך
מלך טוב, מלך רע, מלך שבוחרים, מלך גנטי,
כמה אנרגיה שואבים לעצמם המלכים בסיפור ההתבגרות שלהם, סיפור ההתפתחות שלהם, סיפור האובדן שלהם
אולי מוטב לעולם בלי מלך, בלי מנהיג
הטבע לא צריך אריה ולא צריך צבוע, והעם בטוח לא צריך מגיפה
אולי בגדי המלך החדשים הוא פתרון טוב
אולי בפורים הזה זה זמן טוב לפשוט את התחפושות, טוב להוריד את המסכות
את הנרטיבים
את החוקים
את ההגדרות, הרי כבר ממש לא ברור מי הוא מי עד דלא ידע כבר כאן מזה זמן
המילים איבדו מערכן, החוקים התרוקנו מתוכנם
אולי בפורים הזה זה בסדר ללכת ערומים
להרגיש רגע כמה זה חשוף, לוותר על העלבון
ולחזור לערכים
להתעטף ואולי להתחיל לזהות שוב אחד את השני, לברך אחד את השני
לראות שאנחנו מכירים, את כולם, עוד ממקודם, לפני שהתחפשנו, לאישה, לגבר, למלך, לפוליטיקאי, למורה, לרופא, לאנרכיסט, ללוחם, לאמא, לאבא, ליהודי, לערבי, לנוצרי, למוסלמי,
אנחנו מכירים עוד לפני שנבהלנו, לפני שנפגענו,
אנחנו מכירים מהאור
מהרגע הזה שבו הוא הונח בעולם והתחלנו מתוכו להתפתח
בפורים הזה נוריד את המסכות, נוריד את התחפושות, נראה את האור אחד של השני בעיניים, נסלח אחד לשני על הבלבול, ולא נמהר להתחפש שוב, לא לשופט, ולא לקטגור ולא לסנגור
בפורים הזה אולי לא כדאי להשתכר
אולי זה הזמן דווקא להתפכח, לצאת מאדי הטשטוש,
הפור נפל
האמת נובעת מתוך האדמה והיא מטהרת הכל ותביא הזדככות, ובסופו של דבר גם להתעלות
לא חייבים להילחם בה, היא תפשוט מאיתנו את המסכה, אפשר להתמסר ולשחרר אותה גם בלי מאבק
להסכים ללכת ערומים, עם כל הפצעים שלנו בחוץ, וגם עם כל היופי, ולהתחיל לזהות אחד את השנייה מחדש
ממקום אחר
ובזמן שאנחנו מסתובבים כמו הלומי קרב, רגישים לכל מילה שמעירה זיכרון כואב, לא נעטוף בתחבושת, לא נסתיר ולא נסתתר, נאפשר, נאפשר לאמת להחזיר אותנו לפשטות, שחוצה את אינסוף נקודות המבט,
אנחנו אהובים
אנחנו טוב
יש מקום לכולם
יופיה של הקשת אינו בערבוב צבעיה, אלא באפשרות שלהם לנוח ביופי שלמותם אחד לצד השני,
ללא כפייה להזדהות, או השתוות,
ובתוך הקשת מקום לאינספור גוונים, וליד הקשת מרחבים עצומים לעוד אינספור צבעים להתגלות כי כשכל אחד מקבל את הזכות להגדרה עצמית העולם מתרחב לעוד אינספור עולמות,
זה הזמן לאמת, ועם האמת מגיע גם השלום.