לגעת בחולף

אתמול שוחחתי עם מישהו וסיפרתי לו שהחיים שלי מאוד שונים מאיך שדמיינתי שהם יהיו, ושבדמיון הכי רחוק שלי, לא דמיינתי שהם יהיו כאלו

הוא שאל אותי – מה שונה

ובלי ממש לחשוב התשובה שיצאה לי היתה “אני, אני ממש שונה ממי שחשבתי שאני וממי שדמיינתי שאהיה, בדמיון הכי רחוק שלי לא דמיינתי שאני אהפוך לאדם שאני היום

ואז הייתי בזה רגע וזו היתה תחושה של מעין זרות ופליאה וארעיות, מעין חלום שלא ברור מי אתה בתוכו ואיזו מציאות הוא יגלה ולא ברור אם המציאות היא אתה או מעין עיסוי שחושף לך אותך, זה היה רגע בלי אדמה, בלי גבולות ובלי זהות, שבו החולף הופך לתחושה שאפשר כמעט לגעת בה.