כלב ים לבן ופלנטת ארץ

27 לינואר, 2023.

אתמול העברנו יום לימוד שעסק בחיבור, תקשור, נשימה וחיבור האור לגוף והגוף לפלנטה. היה בו צירוף מיוחד הפעם של מעין קלילות ופשטות שלא ציפיתי להן לצד לימוד ותרגול שנכנס ישר ופשוט לתאי הגוף. זה לא הרגיש עמוק כמו שפעם עמוק הרגיש, זה לא הרגיש חודר או נוקב או מואר כמו שפעם כל האיכויות האלו הרגישו לי, זה הרגיש קל ועדין, זה גם מה שקרה בשיעור הראשון של הקורס עבודה עם הגוף

תוך כדי הוראה נבהלתי, אמרתי לעצמי את לא נותנת מספיק, את חלשה, את לא מספקת את הסחורה, אבל במקביל שאלתי את עצמי, אולי זה פשוט עובר אחרת, עם פחות פאתוס או דרמתיות או חשיבות עצמית, אולי מה שפעם הייתי צריכה להתאמץ להעביר והרגיש מאוד מספק פשוט יוצא בקלילות

במהלך היום אני עושה כמובן את כל התרגילים וקיבלתי כמה תובנות שאני רוצה לחלוק,

החיה שבאה לתמוך בגוף שלי ובאפשרות שלי לעבוד איתו באופן מיטיב יותר היתה כלב ים לבן. כלב הים מלווה אותי כבר כמה שבועות. הוא מלמד אותי לעבות את האור שעוטף אותי כדי לייצב את שדה האנרגיה שלי וכדי לאפשר לי להרגיש יותר יציבה ובטוחה אל מול תדרי אנרגיה שקשים לי

אתמול הוא לימד אותי עוד משהו. הוא הסביר לי שככל ששדה האור שלי עבה יותר אני יכולה להוריד או לקרון אור עוד יותר מקודש או מקורי בלי פחד שהוא יפגע ועם האפשרות לאפשר לו לעבוד דרך מספיק פילטרים בשכבות האנרגיה השונות בעולם. יכולתי לראות את היהלום והאור הכי נקי וטהור שוכן לו מאחורי השכבות של הכלב ים ומאפשר לו לנוע בתנאים קיצוניים של קור למשל, בלי קושי. הבנתי שכדי להקל על הגוף שלי אני חייבת לבסס אור עבה אחרת הגוף שלי מתעייף ונחלש מהמפגש עם תדרים אחרים בעולם

תובנה נוספת שהגעתי אליה הגיעה מתקשורת עם פלנטת ארץ. אני בתקשורת עמוקה איתה כבר כמה ימים ברצף, מרגישה שמגלה עליה צד שלא ראיתי, צד יותר גולמי, פחות מפותח עד ברוטאלי. אני מתחילה להבין את הפוטנציאל התפתחות של האדם על הפלנטה ביחס למה שהיא מאפשרת לו וביחס למה שהיא מבקשת ממנו

פלנטת ארץ היא עוצמות גדולות שמתבטאות בכל מה שקיים בתוכה ועל פניה והאדם יכול להתפתח מהעוצמות האלו או להדהד אותן כמו שהן

הפלנטה מבקשת ממנו לפתח אותן ולא להדהד אותן, להתעלות ולא להיכנע לפרדיגמות בהן הן מתבטאות. הנרטיב של טורף נטרף, די מיצה את עצמו, שרשרת המזון, מלחמת ההישרדות, את כל אלו האדם מהדהד מתוכה אבל יש לו את הפוטנציאל גם לארגן מחדש קיום פלנטרי אחר

כן היא יפה, כן היא עצמתית, כן יש איזה איזון מופלא לכאורה, או היה כזה פעם בין כל שכבות החיים שהיא מקיימת, אבל היא כמהה לתדר אחר שהאדם יכול לאפשר באמצעות היכולת שלו להתעלות. היכולת הזו להתעלות היא לא יכולת של הטבע שלה

עוד למדנו אתמול את הזמן, וראינו שהמחיצות בין אור לחומר, בין מציאות לחלום, בין דמיון למציאות, בין עבר לעתיד, כל אלו מתדקקות עד נעלמות, הכול הוא למעשה עכשיו: החלום הוא עכשיו, האור והגוף הם אחד, הבנו שכמו שאדם מצליח בתקופת חיים אחת לחוות כמה גלגולים, הוא נע ביום אחד בין חלום למציאות מספר פעמים וזקוק למספר מנוחות משום שביום אחד באופן מסוים יש מספר “לילות” ובחנו כיצד ניתן לסייע לגוף שלנו לעבד את האינטנסיביות הזו

קרו עוד הרבה דברים והנחנו עוד הרבה מודעויות ואני קולטת שהייתי יכולה לכתוב עוד ועוד והפער בין זה שהרגיש שכאילו היה קליל או פשוט ואולי לא קרה כלום לבין מה שכנראה כן קרה, התגלה או התאפשר הוא גדול

אולי ככה זה כשיש יותר אור והוא מוכל בטבעיות ובפשטות יותר בגוף, זה לא מסובך, ומה שפעם היה עמוק ודורש ריכוז רב הופך למעין דילוג קטן מרעיון להגשמה.