1 למרץ, 2023.
אולי במקום דגלי לאום שמפרידים בנינו
דגלי כוונה שמחברים בנינו
במקום דגלי זהות שמדגישים את ההבדלים
דגלי כוונה שמנכיחים את המכנה המשותף
אנחנו איננו באמת אזרחים של מדינות
אנחנו אזרחי הבריאה ותושבי הפלנטה
הקווים שאנשים שרטטו על הפלנטה כדי לחלק אותה הם כמו חוסמי עורקים שיוצרים נמק לא עבורה, אבל עבורנו ואנו כמלים מכוח החיים המזין שיכול לתמוך בנו
איזה רעיון מוזר זה לסמן קו על היד ואז לא לאפשר לדם שנמצא ביד לזרום לרגל או ללב
ואז היד נרדמת, ונהיית כבדה וחסרת חיים וכל יתר התאים ששוכנים ומרכיבים אותה נמצאים במצב של הישרדות וכליה אז הם יוצאים למלחמה, בטוחים שברגל המצב יותר טוב
כשבעצם הבעיה היא לא שהרגל לוקחת יותר דם על חשבון היד
הקו פשוט לא מאפשר להם דיאלוג וחילופי אנרגיה
בריאות בממד שבו אנו חיים טמונה בזרימה חופשית של אנרגיה,
במקום שאין זרימה יש ניוון וכליה
אנחנו כל כך עסוקים במה קורה מעבר לקו ואיך הוא מאיים עלינו או מתקיים על חשבוננו,
רבים אתו מניפים דגלים שמגדירים את היד או הרגל
והקו נח לו שם מוסווה בערמומיותו, הוא הרי בסך הכל קו
אין לו באמת מהות או ישות ובכל זאת כמה עצמה יש לו
הוא קובע את הטון של העולם
הגיע הזמן לחשוף את הקו, להאיר אותו בזרקור
לא לתת לו להסתוות כמו איזו אקסיומה
פשוט למחוק
לקווים אין יכולות התנגדות
רק לאנשים שנאחזים בזהות שהקווים יצרו עבורם
זהות שמעולם לא היתה שלהם
אלא אומצה בתהליך הדרגתי.
וכן אפשר להתפתח מזהות ומלאום
אבל האם אנחנו באמת עדיין מתפתחים או שהגענו לשלב הניוון והכליה
במקום לאום וזהות, שמפרידים, כוונות שמחברות, לא מחברות אותנו אחד לשנייה
אלא מחברות אותנו חזרה לאור
שהוא המכנה המשותף של כולנו
מאיר תמיד ובאופן קבוע כמה מטרים מעל הקו.
וכל מה שצריך הוא להרים לעברו מבט
והלב מייד זוכר
ונפתח
ויש שוב מקום ויש שוב רווחה
כי עולם בלי קווים יכול לגדול
מזמינה את כולם לשים דגל כוונה.