דגלי כוונה והקווים על המפה

1 למרץ, 2023.

אולי במקום דגלי לאום שמפרידים בנינו
דגלי כוונה שמחברים בנינו
במקום דגלי זהות שמדגישים את ההבדלים
דגלי כוונה שמנכיחים את המכנה המשותף

אנחנו איננו באמת אזרחים של מדינות
אנחנו אזרחי הבריאה ותושבי הפלנטה
הקווים שאנשים שרטטו על הפלנטה כדי לחלק אותה הם כמו חוסמי עורקים שיוצרים נמק לא עבורה, אבל עבורנו ואנו כמלים מכוח החיים המזין שיכול לתמוך בנו

איזה רעיון מוזר זה לסמן קו על היד ואז לא לאפשר לדם שנמצא ביד לזרום לרגל או ללב
ואז היד נרדמת, ונהיית כבדה וחסרת חיים וכל יתר התאים ששוכנים ומרכיבים אותה נמצאים במצב של הישרדות וכליה אז הם יוצאים למלחמה, בטוחים שברגל המצב יותר טוב
כשבעצם הבעיה היא לא שהרגל לוקחת יותר דם על חשבון היד
הקו פשוט לא מאפשר להם דיאלוג וחילופי אנרגיה

בריאות בממד שבו אנו חיים טמונה בזרימה חופשית של אנרגיה,
במקום שאין זרימה יש ניוון וכליה
אנחנו כל כך עסוקים במה קורה מעבר לקו ואיך הוא מאיים עלינו או מתקיים על חשבוננו,
רבים אתו מניפים דגלים שמגדירים את היד או הרגל
והקו נח לו שם מוסווה בערמומיותו, הוא הרי בסך הכל קו
אין לו באמת מהות או ישות ובכל זאת כמה עצמה יש לו
הוא קובע את הטון של העולם
הגיע הזמן לחשוף את הקו, להאיר אותו בזרקור
לא לתת לו להסתוות כמו איזו אקסיומה
פשוט למחוק
לקווים אין יכולות התנגדות
רק לאנשים שנאחזים בזהות שהקווים יצרו עבורם
זהות שמעולם לא היתה שלהם
אלא אומצה בתהליך הדרגתי.

וכן אפשר להתפתח מזהות ומלאום
אבל האם אנחנו באמת עדיין מתפתחים או שהגענו לשלב הניוון והכליה
במקום לאום וזהות, שמפרידים, כוונות שמחברות, לא מחברות אותנו אחד לשנייה
אלא מחברות אותנו חזרה לאור
שהוא המכנה המשותף של כולנו
מאיר תמיד ובאופן קבוע כמה מטרים מעל הקו.
וכל מה שצריך הוא להרים לעברו מבט
והלב מייד זוכר
ונפתח
ויש שוב מקום ויש שוב רווחה
כי עולם בלי קווים יכול לגדול
מזמינה את כולם לשים דגל כוונה.

לתגובה

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד

התחברות מהירה
באמצעות לינק חד פעמי

שלחו לי לאימייל

שפה בשבילי היא כלי לזרימת אנרגיה. היא ערוץ או מתווה, או אפליקציה שהמבנה שלה מייצר תנועה, מזין או מזרים תדר מסוים בתוכי ובעולם.
 
בשבילי שפה אינה סיפור, אלא ערוץ להבנה של תדרים שונים וכלי לנגישות. כמו שישנם עזרי נגישות לאנשים חרשים או אנשים עוורים, כך השפה היא כלי נגישות לאדם לשהגיע לעולם ואינו יודע מיהו ולאן הגיע.
 
השפה אינה מגלה לאדם מיהו, והיא גם אינה מגלה מהו העולם, אבל היא מציעה אפשרויות לגבי מה אפשר לעשות בעולם כאדם.
 
בעידן הקודם השאלה-תמיהה הייתה, מי אני, מאין באתי, לאן אני הולך, מתוך הנחה אולי שייש אני, שייש מקום ממנו הגעתי ומקום אליו אנחנו מגיעים. כל המבנה של התהיה הוא לינארי, מניח מקור, יעד, וקיום של הוויה תופשת. כמה אלפי שנים אחרי שהתהיות האלו הורהרו עד דק, לא נראה שהתקדמנו עם תשובה, אבל קיבלנו לא מעט ספקולציות או נקודות מבט
 
השאלה שאותי מעניינת היא לא מי אני, או מאין הגעתי ולאן אני הולכת, אלא מה אני יכולה לעשות, להרגיש, לחוות, לחולל
 
דבר ממה שאעשה, ארגיש, אחשוב, אחווה או אחולל אינו מגדיר אותי או את העולם, וכל דבר שאעשה או אחווה או אחולל ישפיע על יכולת התפישה שלי אפשרויות חדשות של קיום
 
כל מילה מבחינתי היא עולם, שפה, מערכת שמאפשרת לי חוויה, שינוי, התפתחות
 
על פי תפישתי כל מילה היא ביטוי לתדר שהוא מובחן באיכות שלו מתדרים אחרים ויש לו מכנים משותפים
 
למשל המילה עקרב, באה לציין יצור מסויים שמתקיים בממד הזאולוגי, אבל כשאני מרשה לעצמי להתקרב למילה, לאיכות, לעקרב, אני מזהה תבנית אנרגטית מסויימת שתומכת באחד מממדי הקיום שלי. העקרב למשל הוא תדר, או אפליקציה שכשאני עובדת איתה אני מזהה את המקום שלו בגוף שלי (כי כל דבר שאני תופשת מתקיים גם בתוכי) וכשאני מפעילה אותו בתוך הגוף שלי יש לי גישה למה שיכול להיות מכונה כגביע הקדוש או מעיין הנעורים, או מיים טהורים מחדשי תודעת חיים. ההכרות עם השפה של העקרב, האפליקציה המבנה, הזרימה שלו מפגיש אותי עם עצמה של התחדשות כוח חיים ואני יכולה להפעיל אותה כמתג
 
המילה אלוהים למעשה מקיימת עולם שלם של הנחות, למשל, איכות שאינה נתפשת באופן ישיר בחומר אבל מארגנת את הקיום באופן שאינו מזדהה באופן מוחלט עם החומרי (במידה ונאמין שאיכות כזו קיימת) ובמידה ולא נאמין שאיכות כזו קיימת היא עדיין מקיימת את המבנה החומרי באופן אחר כלא קיימת
 
כל מילה שאנו תופשים היא קואורדינטה במפה העצומה של הגלקסיה שהיא אנחנו. להיכנס לתוך המילה, ולצלול אל תוך העולם שהיא מאפשרת זה לגעת בעצמנו בעוד אופן
 
מלאך, נשמה, אלוהים, עקרב, הר, כוכבים, אש, מים, אדמה, לוחם, חולם, סליחה תודה, כל איכות כזו אם שייש לה ביטוי פיזי ואם לא, היא איכות מקור שיש לה תבנית אור מטאפיזית, מקום בגוף, רשת אנרגטית שאפשר להפעיל בתוכנו ממש כמו שמפעילים אפליקציה בטלפון
 
הגוף האנושי הוא כמו גלקסיה עצומה, אפשר להגיד “כוכבים”, “תאים”, ואפשר לומר: גמל שלמה, חגב, נמלה, צרצר,…. הם אולי דומים אבל גם שונים מאוד אחד מהשני וכל אחד מעניק הבנה מיוחדת של אפשרויות השימוש בהכרה, הרחבת התודעה ותפעול מושכל יותר של הגוף, שמאפשר עוד התגלות
 
אני חוקרת לא מעט איכויות/ מילים/ אפליקציות לאורך השנים בעבודה אנרגטית מוקפדת ואינטנסיבית על עצמי. אני עכבר הנסיונות של עצמי, אני המעבדה, החוקר, התצפיתן, ואני כל הזמן משתנה, מתגלה, מתאפשרת
 
השנה אני הולכת לנסות ללמד חלק מהתהליכים הללו במסלול השנתי. כשכתבתי שהמסלול השנתי יעסוק בשפות קיבלתי כל מיני תגובות שלימדו אותי שאני צריכה אולי להסביר עוד קצת במה עוסקת שנת הלימודים.
לא נעסוק באותיות. נעסוק במודלים אנרגטיים שמחברים גוף ותודעה לשימוש מושכל יותר בגוף שלנו.
 
אין תכלית ללימודים במובן הישיר, כי אין באמת לאן ללכת, אבל היכולת לתפעול מושכל מביאה איתה הרבה חדווה, חירות ובריאות, גם אם היא יכולה להיות מאוד מאוד מאתגרת. זה לחיות כל הזמן בתפר שבין החלום למציאות, האפשרות וההגשמה, בנביעה האינסופית שההכרה שלנו יכולה לתפוש ולחוות ולהתפתח מתוכה
 
חלק מהשפות שנלמד: שפת הנשמה, שפת הנפש, שפת האלוהות, שפת האהבה, שפת המלאכים, שפת הגאולה, שפת הטבע, שפת הזמן, תדרים של איכויות הוויה מהטבע ומהגלקסיה, ועוד….
 
זה לא מי אני, זה מה אני יכולה להיות, לרגע, לפני שהוא מתחלף ברגע אחר… ואני מתגלה שוב, באופן אחר

התחברות לאתר