תפריט
הפעם הראשונה שבה עבדתי באופן מודע עם כוונה הייתה בשנת 2011 והכוונה הראשונה שהנחתי באופן מודע היתה קלות
בספרה של אליזבת הייך “התקדשות” מתואר הרגע שבו שוקלים את הלב של הנשמה ואם הוא כבד מנוצה חוזרת הנשמה לגוף, ואם הוא קל מנוצה היא ממשיכה הלאה
רציתי שהלב שלי יהיה קל מנוצה
התחלתי בכל מקום לחפש נוצות, התבוננתי בציפורים וקסמה לי הצופית
אמרתי לעצמי אני רוצה להיות קלה כמו צופית, שקמה בבוקר בלי רכוש ובלי לשאת על עצמה אפילו גרם עודף, ולכן יכולה לעופף בקלילות לכל הכיוונים וכמה זה יפה ונקי לא לאגור לאחר כך, ולעופף
הנחתי את הכוונה להיות קלה כי הרגשתי שאני כבדה, שהתנועה שלי במרחב מסורבלת, ולכל מקום אני לוקחת איתי יותר מידי משקל של דברים, של תכנים, זיכרונות, ועכבות,
שכשאני אורזת לנסיעה אני לוקחת יותר, רק למקרה ש… תמיד פוחדת שיהיה קר או יתלכלך
רציתי להיות קלה, לא לשאת שום דבר מעבר לעצמי
זו היתה הסיבה שעזבתי את האוניברסיטה, הרגשתי שכל משפט שאני מנסחת חייב לשאת משקל של מחקר לדורות ומה שרציתי באמת היה לדבר מהרגע, מהלב,
הנחתי את הכוונה וגיליתי כמה אני כבדה… גיליתי את הכובד שלי בדברים שאפילו לא ידעתי שהם כבדים לי. רציתי להוריד משקל מהלב ופתאום ראיתי למשל, שכשמישהו פונה אלי לקבל טיפול בזמן לא נוח לי זה מאוד מכביד עליי ומכניס אותי ללחץ (הייתי אז אמא לילדה צעירה וזה דרש המון לוגיסטיקה)
כדי שכוונה תפרוץ דרך צריך שהיא תהפוך למצפן, לאבן בוחן שמולה מקבלים החלטות ואם אני רוצה לב קל, לא משנה כמה אני חוששת לשים גבולות, אני זו שצריכה לקבוע את זמני הטיפולים אפילו על חשבון אובדן מטופלים ואפילו אם אני במצב של הישרדות כלכלית וזה מפחיד אבל זה פורץ דרך וכך עשיתי
כשיישבתי לאכול הייתי צריכה לבחור את המזון שלא יכביד עליי ולוותר גם על דברים טעמים שידעתי שאחר כך יצרו לי עומס ותחושה לא טובה
כשנסעתי היה עליי לארוז פחות, בתיק שממש קל לי לשאת ולא מאמץ אותי
כשעברתי דירה היה עלי להתקלף מחלק גדול מהציוד בית שלי כי זה הרגיש כבד מידי להעביר את הכל
כשהיו ממני דרישות משפחתיות היה עלי לבחון ולדייק מה מכביד עלי ולא תמיד להסכים
באמצעות כוונה למדתי גבולות, למדתי מחויבות, למדתי להתעלות מעל הרגלים, היה לי כלי לבחון ולקבל באמצעותו החלטות, גיליתי אז כמה זה פורץ דרך להניח כוונה, להתמיד בה וכמה זה תובעני ולמעשה מקרין על כל סוגיות החיים ולכן כל כך יעיל וטרנספורמטיבי ומאז, כל כמה חודשים אני מניחה כוונה, לא מחליפה אותה מהר, ולפעמים שמה כוונה שמלווה אותי גם שנים, כדי לוודא שאני באמת מתעלה.
פוסט זה נכתב ב-20 לפברואר, 2023
הצטרפו לערוצים נוספים שלנו בדוא”ל וקבלו עדכונים
על המפגשים הקרובים ותכנים נוספים
© כל הזכויות שמורות לבית הספר ללימודים אזוטריים
לקריאת תקנון האתר | הצהרת נגישות
© כל הזכויות שמורות לבית הספר ללימודים אזוטריים
לקריאת תקנון האתר | הצהרת נגישות
הצטרפו לערוצים נוספים שלנו בדוא”ל וקבלו עדכונים
על המפגשים הקרובים ותכנים נוספים
חיפוש בכל תכני האתר – קורסים, שיעורים פתוחים, פוסטים, עמודים
