תפריט
לפני מספר שבועות קניתי סבון שיש בו רכיבים מים המלח
אני בדרך כלל לא משתמשת במוצרים עם רכיבים מים המלח והיה לי ברור שזה הולך להשפיע
ים המלח, על פי תפישתי מפגיש עם מקומות עמוקים מאוד בתת הכרה ובלא מודע. הוא לא מחזיק תדרים חיים של מים (רגשות, כוח חיים, זרימה, טיהור, הנעה או נפש), הוא צופן תבניות חווייתיות ששקעו עמוק בתוכנו ואחריות לחוויה שלנו את ההווה. תבניות אלו כל כך מוצפנות שלרוב איננו מודעים לכך שהחוויה שלנו אירוע מסוים מההווה היא למעשה חוויה עתיקה שמתעוררת נוכח גירויי הרגע
כל כמה חודשים אני חולמת שאני בים המלח, לפעמים הולכת סביב שפת החוף, לפעמים הרגליים בתוך המים, לפעמים יש גלים, לא גבוהים, אף פעם לא לגמרי טובלת
בעולם העירות אין לי הכלה פיזית לטבילה שם, המים צורבים מאוד את האברים הפנימיים שלי
כשאני חולמת את ים המלח אני יודעת שאני בהתכוונות לבקר את התת מודע הקדום שלי, תקופה שבה אני מצליחה לשלות מן המעמקים חומר שההצפה והמפגש איתו באופן הכרתי, יכול לשחרר אותי מתבנית חווייתית של העבר ועל ידי כך להפגיש אותי עם העולם בתדר אחר ועם חוויה אחרת. אני גם יודעת שאני לפני פינוי נדרש לקראת התרחבות או קפיצת גדילה
זהו ריפוי עמוק. בעקבות חלום ים המלח יכולים להגיע הרבה חלומות מתישים ונפשיים. הדגש בעבודה איתם לא יהיה על העלילה אלא על החוויה, זיכרונות שהם מעלים, ההסכמה לשחרר את העלילה ורק לחקור את רגע התהוות החוויה, התחושות שלה ולפרק אותה מהזיכרון התאי של הגוף
מהלילה הראשון אחרי השימוש בסבון החלימה נהייתה מאוד כבדה, מושכת למעמקים, סמיכה ודביקה מאוד גם לקראת הבוקר, לא משחררת לעירות, מושכת למצולות ונאחזת, ואני בתוכה מעבדת, בין שינה לעירות, נוגעת בחוויה מעבדת אותה, דרך זיכרונות דימויים, חצי ערה, מציפה אותה למודע, אבל לא לרמה של סיפור, ואז שוב צוללת. קשה מאוד להתנתק מהחלימה הזו גם כשצריך לקום, ואם לא קמים היא יכולה להמשיך שעות גם כשנדמה שעבר רגע
כשבועיים לאחר שהתחלתי להשתמש בסבון חשבתי לעצמי, טוב אולי מספיק, אעשה הפסקה, כמה אפשר, זה לא פשוט, נפשית, ואנרגטית. ובאמת הפסקתי ליום אחד, אבל אז אמרתי לעצמי, זוהר, אל תעצרי עכשיו, כל מה שלא תפגשי ותציפי עכשיו תצטרכי להציף אחר כך, לא חבל על הזמן ועל ההשהיות. אור באור, יש ביש, חום בחום, עומק בעומק, ניקיון בניקיון
אז חזרתי לסבון והמשכתי את עבודת הניקוי, והפעם ביותר התמסרות, של אם כבר אז כבר
מלילה ללילה זה הרגיש יותר קל, כבר לא חיכיתי שזה ייגמר, כמו פענחתי את השיטה, זה עדיין כבד ומושך למעין מצועפות פנימית שאין לה סוף, אבל התכנים כבר יותר ברורים, הזיכרונות והתבניות כמו נשלפות בקלות. זה כמו להוריד את השכבה הקשה ואז הכל מתפרק יותר בקלות, מתנתק וצף יותר בקלות וגם משתחרר. אני כבר לא לוקחת את זה אישית
זה כמו הרגע הזה שבו המשא ומתן מתחלף לתנופה הולכת וגוברת
זה כמו הרגע הזה בניקיון הבית כשכבר מפסיקים להתחשבן עם עצמנו ושוכחים את זה שלא בא לנו והניקיון כבר מוביל אותנו
לפני כשלוש עשרה שנים עמדתי מול הבית, רגע לפני פסח והצהרתי שאני לא מנקה. ושבועיים אחרי מצאתי את עצמי עם ברזלית מקרצפת את החריצים של המרצפות. אמרתי לעצמי, רק את החדר הזה, ואז עוד חדר ועוד חדר
ואחרי כמה ימים לא נשאר מהברזלית כלום והרצפה בהקה, ממש בהק ממנה אור
הבסיס שלי היה נקי, האור הגיע לאדמה, זה היה רגע אנרגטי מכונן
מילת ההתכוונות שלי בשבועות האלו היא נחישות, להתעלם מכל מה שמפריע לנחישות שלי, לא כהדחקה ולא מחוסר רגישות, אלא כי פשוט די
אני ממילא אהיה מי שאני ואשמע להדרכה הפנימית שלי, אז למה לעצור באמצע הסבון או לבזבז אנרגיה על התפרקות רגשית שלאחריה אאסוף את עצמי להמשיך בדיוק באותה הדרך
הסבון כמעט נגמר, יש לי אולי עוד כמה ימים, אני מניחה שהוא יחזיק עד רביעי בו יש לי עוד הרצאה על ריפוי ואז ישחרר אותי בברכה לסבון הבא….
עוד לא יודעת איזה, אולי משהו פשוט, שלא זקוק להרבה כדי להוכיח את עצמו, אלא ממריץ ללכת בקלות את הדרך שנפתחת
25 למאי, 2024
הצטרפו לערוצים נוספים שלנו בדוא”ל וקבלו עדכונים
על המפגשים הקרובים ותכנים נוספים
© כל הזכויות שמורות לבית הספר ללימודים אזוטריים
לקריאת תקנון האתר | הצהרת נגישות
© כל הזכויות שמורות לבית הספר ללימודים אזוטריים
לקריאת תקנון האתר | הצהרת נגישות
הצטרפו לערוצים נוספים שלנו בדוא”ל וקבלו עדכונים
על המפגשים הקרובים ותכנים נוספים
חיפוש בכל תכני האתר – קורסים, שיעורים פתוחים, פוסטים, עמודים
