זמן קסם

19 לנובמבר, 2021.

בהמשך לשבוע של שיתופים, לא רק של ידע ומהות אלא גם של עשייה ביומיום, אני רוצה לשתף בפרויקט נוסף – שנקרא “זמן קסם”. זמן קסם הוא שיעור שביחד עם צוות תלמידים שלי אנחנו מעבירים לילדים בכיתות ב-ג בבית הספר הדמוקרטי רותם במצפה רמון.

כשעברתי לגור במצפה רמון, ליה, בתי, הייתה בחינוך ביתי, והוזמנו להכיר את בית הספר הקהילתי דמוקרטי רותם. ליה התחילה בביקורים דו שבועיים ותוך כמה חודשים השתלבה בו באופן מלא. כמה חודשים לאחר מכן התחלתי ללמד בו כחלק מפרויקט הורים מתנדבים שהעשירו את תוכנית הלימודים ואפשרויות הבחירה של הילדים בידע שהם יכלו לתת.

בשנה וחצי הראשונות לימדתי את הילדים שבחרו בכך שיעור כתיבה יצירתית ולאחר מכן התחלנו שיעור שקראנו לו “אנרגיות”. בשיעור למדנו לחוש ולראות אנרגיה, למדנו להכין כדור אור, לנקות אנרגיה מהגוף עם אצבעות אור ארוכות, חקרנו מצבים אנרגטיים שונים כמו לחכות בתור או לעמוד בפקק כדי לגלות שהכי נעים זה כשאנרגיה זורמת בחופשיות, עשינו את ניסוי האורז וגילינו עוד לפני שהשחיר, שהרבה יותר כיף לברך ולאהוב מאשר לקלל. סיפרנו סיפורי ריפוי וגילינו איך פחד עובד ואיך בהתנהגות שלנו אנחנו מייצרים קווי אנרגיה בעולם ובחנו אלו אדוות אנחנו רוצים לייצר, למדנו על קארמה, למדנו על צ’אקרות, למדנו לתקשר ולהתחבר לדמות מיטיבה בלב שיכולה להדריך אותנו, ואפילו איך לייבא מציאות.

השנה אני כבר לא לבד, יחד עם צוות מהמם של תלמידים שלי: לירון, עידו וענבר יצרנו שיעור שנקרא זמן קסם אותו אנחנו מעבירים יחד מתוך מטרה לבנות אותו היטב ולאפשר להם בהמשך ללמד אותו בבתי ספר נוספים.

בשיעור זמן קסם כל הילדים והילדות הם קוסמים וקוסמות צעירים שמתחברים לסוד הקסם המיוחד הטמון בתוכם. באמצעות משחק, תנועה, נשימה, דמיון מודרך, שיחה ויצירה, אנחנו פוגשים, מתרגלים ומקרקעים את הקסם שלנו לעולם.

אנחנו מתחברים לקסם לב, לחיות הקסם שתומכות בנו, אנחנו לומדים להניע את האצבעות ולפרוט את הקסם שלנו בעולם, אנחנו מחפשים פתרונות יצירתיים, למשל עבור השועל והחסידה שמאוד מתקשים להנות מארוחת ערב משותפת, ובמקום להיעלב אחד מן השני מייצרים ביניהם שיחה וחברות, אנחנו לומדים כיצד לשלוח אור למי שזקוק לו, אנחנו מתקשרים עם כוחות העל שבלב שלנו ובסוף כל שיעור אנחנו עובדים על גלימת הקסם שלנו ומוסיפים לה עוד קסם.

בגיל הזה הרווח בין המציאות לקסם הוא קטן והילדים נוגעים בו בקלות. כבר בתחילת השנה בחרנו בפרוייקט הגלימה, הבאנו בדי סאטן וכל ילד בחר את הצבע של גלימת הקסם, תפרנו עבור כל הילדים את בסיס הגלימה והם השחילו את הסרטים ולאחר מפגש עם חיית העצמה גזרו חיה מלבד שתודבק עליה וכל שיעור הגלימה ממשיכה לצבור עוד קסם.

בתחילת השיעור הילדים לובשים את הגלימות ואנחנו נכנסים איתם לזמן קסם המשותף שלנו.

המטרה של השיעור היא לחזק את החיבור פנימה, ליצר העצמה, לשמור על פתיחות ורגישות, למדנו כיצד עובדים עם כוונה וכיצד הכוונות שלנו מניעות אנרגיה בעולם. אנחנו עובדים על גבולות, לזהות היכן הגוף שלי מתחיל והגוף של מישהו אחר נמצא, אנחנו לומדים לכבד את נקודת המבט המיוחדת של כל אחד ועוד ועוד.

מערכת החינוך הכללית היום הגיעה למצב קשה מאוד וזקוקה להתחדשות. היא עוד לא יודעת לבקש שיעור כזה, אבל את בעיות האלימות אי אפשר עוד לפתור בחוקים ומשמעת, את קשיי הקשב וריכוז אי אפשר לפתור בהמשך סימום הילדים בתרופות, את החופש הפנימי של הילדים שנולדים היום אי אפשר יהיה לכבות לאורך זמן והשינוי לפעמים מתחיל מן השוליים אבל אני מקווה מאוד שבשנה הבאה נוכל להיכנס למערכות חינוך נוספות. השנה כבר התקבלנו לבית ספר נוסף אך אתגרי הבריאות היו לבסוף מורכבים מידי אבל אני יודעת שהמשוכה הזו תתמוסס בקרוב.

מגיל מאוד צעיר אהבתי ללמד ילדים, בגיל 12 פתחתי את החוג הראשון שלי להכנת בובות, בגיל 14 התחלתי להדריך ילדים צעירים בקייטנות בחו”ל. אהבתי לעוף איתם על כנפי הדמיון, אהבתי לשחק איתם ולהמציא איתם סיפורים, לחבק, ובעיקר לתת להם את התחושה שהם אהובים ובטוחים. יד קטנה מושטת של ילד, חיבוק, עיניים נוצצות הן רגעים של חדווה.

החזון שלנו בבית הספר ללימודים אזוטריים הוא לייצר גישה לידע ולחוויה של הקסם מגיל 5 ועד בכלל. ואנחנו מפתחים תוכניות לימוד ומערכי לימוד לגילאים שונים. בימים אלו אני עובדת עם מאייר על איור סדרת ספרי ילדים שכתבתי כדי לתת לילדים את המקום שלהם בעשיית בית הספר ללימודים אזוטריים כי בלי הילדים זה פשוט לא שלם.

בתמונה ילדי רותם עם הגלימות שלהם, ואני עם הגלימה שלי…

לתגובה

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד

התחברות מהירה
באמצעות לינק חד פעמי

שלחו לי לאימייל

שפה בשבילי היא כלי לזרימת אנרגיה. היא ערוץ או מתווה, או אפליקציה שהמבנה שלה מייצר תנועה, מזין או מזרים תדר מסוים בתוכי ובעולם.
 
בשבילי שפה אינה סיפור, אלא ערוץ להבנה של תדרים שונים וכלי לנגישות. כמו שישנם עזרי נגישות לאנשים חרשים או אנשים עוורים, כך השפה היא כלי נגישות לאדם לשהגיע לעולם ואינו יודע מיהו ולאן הגיע.
 
השפה אינה מגלה לאדם מיהו, והיא גם אינה מגלה מהו העולם, אבל היא מציעה אפשרויות לגבי מה אפשר לעשות בעולם כאדם.
 
בעידן הקודם השאלה-תמיהה הייתה, מי אני, מאין באתי, לאן אני הולך, מתוך הנחה אולי שייש אני, שייש מקום ממנו הגעתי ומקום אליו אנחנו מגיעים. כל המבנה של התהיה הוא לינארי, מניח מקור, יעד, וקיום של הוויה תופשת. כמה אלפי שנים אחרי שהתהיות האלו הורהרו עד דק, לא נראה שהתקדמנו עם תשובה, אבל קיבלנו לא מעט ספקולציות או נקודות מבט
 
השאלה שאותי מעניינת היא לא מי אני, או מאין הגעתי ולאן אני הולכת, אלא מה אני יכולה לעשות, להרגיש, לחוות, לחולל
 
דבר ממה שאעשה, ארגיש, אחשוב, אחווה או אחולל אינו מגדיר אותי או את העולם, וכל דבר שאעשה או אחווה או אחולל ישפיע על יכולת התפישה שלי אפשרויות חדשות של קיום
 
כל מילה מבחינתי היא עולם, שפה, מערכת שמאפשרת לי חוויה, שינוי, התפתחות
 
על פי תפישתי כל מילה היא ביטוי לתדר שהוא מובחן באיכות שלו מתדרים אחרים ויש לו מכנים משותפים
 
למשל המילה עקרב, באה לציין יצור מסויים שמתקיים בממד הזאולוגי, אבל כשאני מרשה לעצמי להתקרב למילה, לאיכות, לעקרב, אני מזהה תבנית אנרגטית מסויימת שתומכת באחד מממדי הקיום שלי. העקרב למשל הוא תדר, או אפליקציה שכשאני עובדת איתה אני מזהה את המקום שלו בגוף שלי (כי כל דבר שאני תופשת מתקיים גם בתוכי) וכשאני מפעילה אותו בתוך הגוף שלי יש לי גישה למה שיכול להיות מכונה כגביע הקדוש או מעיין הנעורים, או מיים טהורים מחדשי תודעת חיים. ההכרות עם השפה של העקרב, האפליקציה המבנה, הזרימה שלו מפגיש אותי עם עצמה של התחדשות כוח חיים ואני יכולה להפעיל אותה כמתג
 
המילה אלוהים למעשה מקיימת עולם שלם של הנחות, למשל, איכות שאינה נתפשת באופן ישיר בחומר אבל מארגנת את הקיום באופן שאינו מזדהה באופן מוחלט עם החומרי (במידה ונאמין שאיכות כזו קיימת) ובמידה ולא נאמין שאיכות כזו קיימת היא עדיין מקיימת את המבנה החומרי באופן אחר כלא קיימת
 
כל מילה שאנו תופשים היא קואורדינטה במפה העצומה של הגלקסיה שהיא אנחנו. להיכנס לתוך המילה, ולצלול אל תוך העולם שהיא מאפשרת זה לגעת בעצמנו בעוד אופן
 
מלאך, נשמה, אלוהים, עקרב, הר, כוכבים, אש, מים, אדמה, לוחם, חולם, סליחה תודה, כל איכות כזו אם שייש לה ביטוי פיזי ואם לא, היא איכות מקור שיש לה תבנית אור מטאפיזית, מקום בגוף, רשת אנרגטית שאפשר להפעיל בתוכנו ממש כמו שמפעילים אפליקציה בטלפון
 
הגוף האנושי הוא כמו גלקסיה עצומה, אפשר להגיד “כוכבים”, “תאים”, ואפשר לומר: גמל שלמה, חגב, נמלה, צרצר,…. הם אולי דומים אבל גם שונים מאוד אחד מהשני וכל אחד מעניק הבנה מיוחדת של אפשרויות השימוש בהכרה, הרחבת התודעה ותפעול מושכל יותר של הגוף, שמאפשר עוד התגלות
 
אני חוקרת לא מעט איכויות/ מילים/ אפליקציות לאורך השנים בעבודה אנרגטית מוקפדת ואינטנסיבית על עצמי. אני עכבר הנסיונות של עצמי, אני המעבדה, החוקר, התצפיתן, ואני כל הזמן משתנה, מתגלה, מתאפשרת
 
השנה אני הולכת לנסות ללמד חלק מהתהליכים הללו במסלול השנתי. כשכתבתי שהמסלול השנתי יעסוק בשפות קיבלתי כל מיני תגובות שלימדו אותי שאני צריכה אולי להסביר עוד קצת במה עוסקת שנת הלימודים.
לא נעסוק באותיות. נעסוק במודלים אנרגטיים שמחברים גוף ותודעה לשימוש מושכל יותר בגוף שלנו.
 
אין תכלית ללימודים במובן הישיר, כי אין באמת לאן ללכת, אבל היכולת לתפעול מושכל מביאה איתה הרבה חדווה, חירות ובריאות, גם אם היא יכולה להיות מאוד מאוד מאתגרת. זה לחיות כל הזמן בתפר שבין החלום למציאות, האפשרות וההגשמה, בנביעה האינסופית שההכרה שלנו יכולה לתפוש ולחוות ולהתפתח מתוכה
 
חלק מהשפות שנלמד: שפת הנשמה, שפת הנפש, שפת האלוהות, שפת האהבה, שפת המלאכים, שפת הגאולה, שפת הטבע, שפת הזמן, תדרים של איכויות הוויה מהטבע ומהגלקסיה, ועוד….
 
זה לא מי אני, זה מה אני יכולה להיות, לרגע, לפני שהוא מתחלף ברגע אחר… ואני מתגלה שוב, באופן אחר

התחברות לאתר