זמן לסבלנות וזמן לפעול

12 לנובמבר, 2023.

מתי הזמן לסבלנות ומתי הזמן לדייק ולפעול

שאלה שרלוונטית לכל כך הרבה מצבים והופכת לבוערת במיוחד בתחום ההגשמה המקצועית

בשנת אלפיים ואחת עשרה עזבתי כבר לגמרי את העבודה שלי באוניברסיטה. בגלל שפעלתי על בסיס הידע השקט, קריאת הנשמה, ציווי הלב, האמת הפנימית, הייתי בטוחה שעברתי את המשוכה הגדולה ביותר

הצלחתי לוותר על קריירה די נחשבת ויציבה לטובת התמסרות להדרכה הפנימית. כל כך הרבה ספים חציתי בשנתיים שבהן הכנתי את העזיבה, התגברתי על כל כך הרבה פחדים, שהייתי בטוחה שהפרס יהיה הצלחה גורפת אישית, מקצועית וכלכלית

ואז התחלתי ללמוד מהו שפע

השפע לא היה לקבל הרבה, או לצבור הרבה, השפע היה כל הזמן להניע

הדימוי שקיבלתי היה קערת פירות, אי אפשר לצבור אותם או לשמור אותם, אם לא אוכלים הם נרקבים, אם יש יותר ממה שאפשר לאכול הם נזרקים, אז זה או להשתמש או לחלוק אבל לא לצבור

המסר הקבוע היה, את תעשי את מה שאת יודעת שאת צריכה לעשות, זה לא התפקיד שלך לדאוג איך זה יסתדר

את תקשיבי להדרכה הפנימית, תהיי מדויקת, כנה, ישרה, זה לא התפקיד שלך לדאוג איך היקום יסדר את זה

זה היה מלחיץ כי הקליניקה לא התמלאה, ואני פרנסתי לבד, גרתי בשכירות, ומצאתי את עצמי כל הזמן דואגת, בלחץ, במתח

אין הכנסה קבועה, אין שליטה בכמה יכנס מתי ואם, נבהלתי

מסע האמון התחיל

לא חסר לי דבר

כשלא היו מספיק מטופלים או תלמידים קיבלתי פתאום פיצויים, או סכום כסף במתנה

היו שבועות שבהם הקליניקה היתה ריקה, ועדיין לא הייתי בחוסר או בחוב יום אחד בחיי

חשבתי שאני מחליפה מקצוע במקצוע, הכנסה בהכנסה, ובגלל שזה מתוך הקשבה ללב הכול יהיה יותר, יותר שמחה, יותר הגשמה, יותר אהבה, וגם יותר הכנסה

אבל החלפתי שכירות בעצמאות, מלהיות חלק ממערכת ללהיות לבד, מללכת בנתיבים סלולים ללפרוץ נתיבים עבור עצמי

מתי צריך לחכות בסבלנות, מתי אולי אני לא מבינה מה צריך לעשות ובגלל זה דברים לא זזים,

כל הזמן נדרשתי לחזור להדרכה הפנימית, שם תמיד הייתה תשובה, לא מה יהיה, ולא איך זה יסתדר, אלא איפה לשים את תשומת הלב עכשיו

זה היה לא פעם מורט עצבים, אבל החירות לא הייתה הרבה הכנסות שאפשרו לי לעשות מה שאני רוצה

החירות היתה המיקוד לעשות את הדבר הנכון לא משנה מה ההכנסות

לבנות יציבות פנימית שתחליף את החיצונית

להיות עצמאית דורש להיות כל הזמן עירנית להיות בתנועה, להתחדש, להתעדכן, כי לא מדובר בעסק, ולא מדובר בכסף

מדובר במודעות, לפגוש אותה חשופה ובכנות ולאפשר לה להוביל אותי בין ההתניות והפחדים בדרך לביטוי עצמי

ובתוך המסע הזה ששחק ומרט לי לפרקים את העצבים והפך לי את הבטן

למדתי עם הזמן עוד ועוד את התנועה הזאת, של דיוק וסבלנות, לא להתפזר בפחדים, לשמור על מיקוד, לא לוותר לעצמי על דיוק, וגם ללמוד שסבלנות היא הכלי שחוצה ספקות

לתגובה

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד

התחברות מהירה
באמצעות לינק חד פעמי

שלחו לי לאימייל

שפה בשבילי היא כלי לזרימת אנרגיה. היא ערוץ או מתווה, או אפליקציה שהמבנה שלה מייצר תנועה, מזין או מזרים תדר מסוים בתוכי ובעולם.
 
בשבילי שפה אינה סיפור, אלא ערוץ להבנה של תדרים שונים וכלי לנגישות. כמו שישנם עזרי נגישות לאנשים חרשים או אנשים עוורים, כך השפה היא כלי נגישות לאדם לשהגיע לעולם ואינו יודע מיהו ולאן הגיע.
 
השפה אינה מגלה לאדם מיהו, והיא גם אינה מגלה מהו העולם, אבל היא מציעה אפשרויות לגבי מה אפשר לעשות בעולם כאדם.
 
בעידן הקודם השאלה-תמיהה הייתה, מי אני, מאין באתי, לאן אני הולך, מתוך הנחה אולי שייש אני, שייש מקום ממנו הגעתי ומקום אליו אנחנו מגיעים. כל המבנה של התהיה הוא לינארי, מניח מקור, יעד, וקיום של הוויה תופשת. כמה אלפי שנים אחרי שהתהיות האלו הורהרו עד דק, לא נראה שהתקדמנו עם תשובה, אבל קיבלנו לא מעט ספקולציות או נקודות מבט
 
השאלה שאותי מעניינת היא לא מי אני, או מאין הגעתי ולאן אני הולכת, אלא מה אני יכולה לעשות, להרגיש, לחוות, לחולל
 
דבר ממה שאעשה, ארגיש, אחשוב, אחווה או אחולל אינו מגדיר אותי או את העולם, וכל דבר שאעשה או אחווה או אחולל ישפיע על יכולת התפישה שלי אפשרויות חדשות של קיום
 
כל מילה מבחינתי היא עולם, שפה, מערכת שמאפשרת לי חוויה, שינוי, התפתחות
 
על פי תפישתי כל מילה היא ביטוי לתדר שהוא מובחן באיכות שלו מתדרים אחרים ויש לו מכנים משותפים
 
למשל המילה עקרב, באה לציין יצור מסויים שמתקיים בממד הזאולוגי, אבל כשאני מרשה לעצמי להתקרב למילה, לאיכות, לעקרב, אני מזהה תבנית אנרגטית מסויימת שתומכת באחד מממדי הקיום שלי. העקרב למשל הוא תדר, או אפליקציה שכשאני עובדת איתה אני מזהה את המקום שלו בגוף שלי (כי כל דבר שאני תופשת מתקיים גם בתוכי) וכשאני מפעילה אותו בתוך הגוף שלי יש לי גישה למה שיכול להיות מכונה כגביע הקדוש או מעיין הנעורים, או מיים טהורים מחדשי תודעת חיים. ההכרות עם השפה של העקרב, האפליקציה המבנה, הזרימה שלו מפגיש אותי עם עצמה של התחדשות כוח חיים ואני יכולה להפעיל אותה כמתג
 
המילה אלוהים למעשה מקיימת עולם שלם של הנחות, למשל, איכות שאינה נתפשת באופן ישיר בחומר אבל מארגנת את הקיום באופן שאינו מזדהה באופן מוחלט עם החומרי (במידה ונאמין שאיכות כזו קיימת) ובמידה ולא נאמין שאיכות כזו קיימת היא עדיין מקיימת את המבנה החומרי באופן אחר כלא קיימת
 
כל מילה שאנו תופשים היא קואורדינטה במפה העצומה של הגלקסיה שהיא אנחנו. להיכנס לתוך המילה, ולצלול אל תוך העולם שהיא מאפשרת זה לגעת בעצמנו בעוד אופן
 
מלאך, נשמה, אלוהים, עקרב, הר, כוכבים, אש, מים, אדמה, לוחם, חולם, סליחה תודה, כל איכות כזו אם שייש לה ביטוי פיזי ואם לא, היא איכות מקור שיש לה תבנית אור מטאפיזית, מקום בגוף, רשת אנרגטית שאפשר להפעיל בתוכנו ממש כמו שמפעילים אפליקציה בטלפון
 
הגוף האנושי הוא כמו גלקסיה עצומה, אפשר להגיד “כוכבים”, “תאים”, ואפשר לומר: גמל שלמה, חגב, נמלה, צרצר,…. הם אולי דומים אבל גם שונים מאוד אחד מהשני וכל אחד מעניק הבנה מיוחדת של אפשרויות השימוש בהכרה, הרחבת התודעה ותפעול מושכל יותר של הגוף, שמאפשר עוד התגלות
 
אני חוקרת לא מעט איכויות/ מילים/ אפליקציות לאורך השנים בעבודה אנרגטית מוקפדת ואינטנסיבית על עצמי. אני עכבר הנסיונות של עצמי, אני המעבדה, החוקר, התצפיתן, ואני כל הזמן משתנה, מתגלה, מתאפשרת
 
השנה אני הולכת לנסות ללמד חלק מהתהליכים הללו במסלול השנתי. כשכתבתי שהמסלול השנתי יעסוק בשפות קיבלתי כל מיני תגובות שלימדו אותי שאני צריכה אולי להסביר עוד קצת במה עוסקת שנת הלימודים.
לא נעסוק באותיות. נעסוק במודלים אנרגטיים שמחברים גוף ותודעה לשימוש מושכל יותר בגוף שלנו.
 
אין תכלית ללימודים במובן הישיר, כי אין באמת לאן ללכת, אבל היכולת לתפעול מושכל מביאה איתה הרבה חדווה, חירות ובריאות, גם אם היא יכולה להיות מאוד מאוד מאתגרת. זה לחיות כל הזמן בתפר שבין החלום למציאות, האפשרות וההגשמה, בנביעה האינסופית שההכרה שלנו יכולה לתפוש ולחוות ולהתפתח מתוכה
 
חלק מהשפות שנלמד: שפת הנשמה, שפת הנפש, שפת האלוהות, שפת האהבה, שפת המלאכים, שפת הגאולה, שפת הטבע, שפת הזמן, תדרים של איכויות הוויה מהטבע ומהגלקסיה, ועוד….
 
זה לא מי אני, זה מה אני יכולה להיות, לרגע, לפני שהוא מתחלף ברגע אחר… ואני מתגלה שוב, באופן אחר

התחברות לאתר