30 לאוקטובר, 2022.
אפשר לומר במובן מסוים שכאשר האור שלנו מתרחב והרגישות גדלה יש לנו אפשרות להבין טוב יותר את הזמן. הזמן הוא למעשה הנוף שחולף בחלון הרכבת ולפעמים התחנה שאנחנו יורדים בה.
לכל איכות בקיום שלנו יש את הזמן שלה, היא מתקיימת בתוך זמן משל עצמה, עם עבר, הווה ועתיד וכדי להכיר אותה עלינו ללמוד את הזמן שלה.
קהלת אמר:
לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:
עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:
עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת
על פי הבנתי הכוונה אינה רק שכעת זמן ללדת או לעקור נטוע אלא שללידה יש את הזמן שלה, היא עולם שיש לו זמן משל עצמו, ריפוי הוא צורה של זמן, וכך גם מוות או בניה לכל איכות יש מקצב פנימי, מודעות, צפיפות, מהירות.
זמן הוא למעשה מודעות.
לכל איכות הוויה יש את הזמן שלה, המודעות שלה וכתבתי על כך בספרי עץ החיים.
המסע שלי הוא מסע של חקירת הזמן, לא להגיע למודעות או לזמן, אלא לחקור את המודעות, לחקור את הזמן,
ככל שהעצמה והרגישות שלי גדלות תפישת הזמן שלי מתרחבת, עם השנים למדתי להוציא מעין חיישנים לתוך הזמן ולחוש האם הוא צפוף, סמיך, ריק כדי להבין איזו מודעות הוא יכול לאפשר לי.
אחד הדברים שאני תמיד מחפשת הוא את הסדקים בזמן
אנחנו נמצאים כעת בשבועות של סדקים בזמן, סדקים במודעות
דרך הסדקים הללו יש אפשרות לאור חדש להיכנס, גבולות הזמן נפרצים וגבולות המודעות נפרצים.
זו הסיבה שאני כותבת לא מעט בשבועות אלו ועולה לשידור, אלו כמו חלונות נפלאים אל מעבר לנוף המוכר או התחנות שאנחנו רגילים לרדת בהן.
אפשר לומר שהסדקים הללו מתבטאים גם בליקויים שמתרחשים בגרמי השמים.
הליקויים כמו משבשים את סדירות פעימת הלב, משבשים את ההרמטיות של המציאות ומאפשרים שינוי, לא בתוך חוקי המשחק אלא שינוי של המשחק עצמו.