זהות היא האדמה החדשה
10 ליולי, 2020.
הדבר הזה שרבים מרגישים כרעידת אדמה, חוסר וודאות או יציבות ניתן לכנות גם כעירות. העירות הזו אינה יקיצה משינה חזרה אל החלום הרגיל של המציאות המוכרת והיומיומית. העירות הזו היא עירות מן החלום הזה לו קראנו מציאות, ומעבר להזיה שאיננו יודעים עוד לתת לה שם. לפעמים נקרא לעירות הזו חרדה.
העירות הזו יכולה להחוות כמורטת עצבים, כי החלום שהתרגלנו להישען עליו בהרגלינו היומיומיים מתפורר. זה עשוי לעורר פחד ושליטה.
מה שקורה כעת אינו באשמת אף אחד ואף אחד לא יכול למנוע אותו. החוקים וההגבלות דומים לאדם שמחזיק אגרטל שקיבל במתנה בזמן שקירות ביתו מתמוטטים.
החלום שקראנו לו מציאות נסדק כי התנועה בתוכו חרגה מיכולת ההכלה שלו. רבים ירדמו מחדש לחלום אחר ויש אלו שלא יצליחו לחזור לישון. שינה אינה מקדש והיא אינה מפלט, היא רק השהייה של הבלתי נמנע.
סדק כזה בחלום המשותף לו קראנו מציאות יכול להיתפש כאסון והוא יכול להיתפש כנס, הוא יכול לעורר פחד ושליטה אבל אפשר גם לקבל ולמצוא בו אהבה.
העירות הזו היא מתנה למי שיכול להכיל אותה וסיוט למי שלא סומך על עצמו ולא יודע מיהו. זהות היא האדמה החדשה (מוזמנים לצפות בסרטון קצר שהעליתי בנושא).
זהות היא המגדלור והעוגן. אם תחקרו אותה ותתנו לה להדריך אתכם אתם לא תרדמו מחדש לחלום או סיוט לא שלכם. הזהות היא האדמה והמשענת הפנימית שאף אחד לא יכול לקחת מכם לא משנה מה מתפוגג סביבכם.
משהו בתנועה האנושית נדרש לעצירה, יש מי שתופש את הבלימה באמצעות הוירוס ויש מי שתופש אותה באמצעות החוקים וההגבלות. יש הרבה חופש בעצירה הזו, ההתכנסות הזו היא הרגע שבו אולי נראה לכם שמפעילים עליכם שליטה אבל בפועל הבלימה הזו מעירה את הכוח שאף אחד לא יכול לשלוט בו.
אני רוצה להזמין אתכם בסוף השבוע הקרוב לנוח. המנוחה חשובה מאוד למערכת העצבים שלא רגילה לרמות כאלו של עירות. אולי לעשות איזו פעולה של זיכוך עצמי. אמבטיה או מקלחת טובה, טיהור עם מרווה, או שמן. זמן טוב לברך את המים שאתם שותים כדי לתמוך בגוף הרגש. זה יעזור לכם להכיל באופן מיטיב יותר את העירות.
תודה לשרון בן שמואל מעין על התמונה