התמסרות מול רצון
23 למרץ, 2023.
יש את מה שאני רוצה ויש את מה שאני מאפשרת ואלו שתי תנועות מאוד שונות וככל שאני מבינה יותר את מהות הבריאה והמהות שלי, אני מבינה שהרצון שלי הוא ההתנגדות שלי והאפשור שלי הוא ההתמסרות שלי
השטן שואל אותי, “מה את רוצה, ומה את מוכנה לעשות כדי לקבל את מה שאת רוצה”
ואלוהים שואל אותי “מה את מאפשרת? אני יעזור לך להתגלות”
רצון מבוסס על שדות של כוח מגנטי, אנחנו נמשכים למה שאנחנו רוצים ואנחנו נדחים ממה שאיננו רוצים אבל המשיכה והדחייה אינה נובעת מאיתנו אלא ממבנה שדה האנרגיה שלנו שהוא מאזן ההרגלים וההכרות שלנו עם עצמנו ועם העולם
הרצונות שלנו לא באמת שלנו, הם מבנים אנרגטיים תגובתיים ולכן הם דורשים כוח ואנרגיה רבה לשם הגשמתם.
האיפשור היא תנועה נעדרת כוח, של התמסרות והסרת התניות, וזה קשה משום שצריך לוותר על הרצון וגם משום שצריך לתת אמון בתנועה נעדרת כוח וגם משום שללא רצון האיפשור יכול להוביל אותנו לכל מקום מבלי שיש לנו על כך שליטה
יש מושג שנקרא “עבודת השם” הרבה שנים חשבתי שזה אומר שבני האדם אמורים לעבוד את השם
היום אני מבינה שעבודת השם היא עבודה שאלוהים עושה בתוכנו, שאנחנו העבודה של אלוהים והוא עובד בכל תא ותא בגוף שלנו בכל רגע, לעזור לנו לגלות את עצמנו ולהתגלות
זה בכלל לא עניין של דת או אמונה בחוויה שלי, זה יותר עניין של אמון והסכמה לראות את עצמנו ואת העולם כל יום בעיניים חדשות
לאפשר לאור, שהוא חומר היסוד של הממד שלנו להניע אותנו, לחשוף אותנו, לגלות לנו את כל מה שהממד הזה יכול להיות וכל מי שאנחנו יכולים להיות בו
כי הדבר היחיד שמשתנה בעולם הזה הוא אנחנו והשינוי שאנחנו עוברים פשוט מגלה לנו אותו מחדש כמשהו אחר
ההסכמה הזו להתמסר היא לא פשוטה, לא כאשר הרצונות שלנו חזקים ואנחנו נחושים לספק אותם
אני אינני בנויה לתנועה כוחנית בעולם אבל גם להתמסר זה כל פעם אתגר ואיך בונים בכך אמון, ואיך מאפשרים עוד לאור להתגלות כשנראה שזה מנוגד לרצון, ולמי להקשיב, להתמסרות או לרצון
היום זה כבר יותר ברור לי, מה מוביל לאן ומה מתאים לי.
תודה על כל מילה, בפוסט הזה ובכלל.