מערכות יחסים, פתיחת ראיית המנהרה לראיית הבריאה

3 ליוני, 2023.

מה גורם לנו לחשוב שבני אדם הם המרחב הנכון ביותר למערכת יחסים בממד הזה, מה גורם לנו לחשוב שמערכת יחסים בין אדם אחד לאחר היא המצב הטבעי, הנכון, המרחב למימוש, הרמוניה, שייכות

האם הנמלה נמצאת במערכת יחסים עם כל הנמלים בקן, או שמה הנמלה מקבלת את מקומה כחלק ממערכת החיים של הקן אבל למעשה מקיימת מערכת יחסים עם השמש, עם האדמה, עם הגרגר, עם אלוהים

האם הרמוניה בין בני אדם היא תוצאה של פתרון מערכת היחסים בניהם, הבנה שלהם אחד את השני, או שהיא תוצאה של הרמוניה של אדם עם קיומו, הבנה שלו את הבריאה

חוויית האובדן, התלישות, הניתוק שלנו בעולם הזה והתשוקה לפתור אותה על ידי חבירה לעוד אדם, לפצות על מה שחסר בנו, להכהות את הפחד שלנו הפכה את בני האדם לחברה אלימה, משעבדת, משועבדת, ואנחנו קוראים לזה “אנושי” ובטוחים שזה מקדש, טאבו שאסור לאתגר. וכדי לוודא שאף אחד לא מעז אומרים לנו שהאדם הוא יצור חברתי במהותו ויש אפילו ספקטרום לרמת התקשורת של אדם אחד עם אדם אחר

איך קרה שהראייה שלנו הפכה למנהרה כל כך צרה, הנה אדם, הוא כנראה דומה לי או הדומה לי ביותר בבריאה אז אני צריך לראות איך להסתדר איתו

איך קרה שלא משנה כמה אנחנו משכללים את צורות התקשורת מערכות יחסים עם בני אדם נשארות כל כך מאתגרות, רוויות ציפיות, אכזבות, כאב ואלימות

כן יש רגעים יפים, רגעים של אהבה, רגעים של הבנה, רגעים של הרמוניה, וכן טוב לחקור את השדה הזה אבל איך קרה שהוא נהיה כל כך דומיננטי, מה אנחנו מחפשים שם והאם מה שאנחנו באמת מחפשים נמצא שם

מיהם השותפים הטבעיים שלנו, בני אדם, אולי לא, אולי לא רק, אולי הסתה של מערכות היחסים שלנו למרחבים אחרים יכולה להרגיע משהו בבהילות וההיסטריה שבמערכת האנושית, לאפשר לה לנשום ולהגיע להרמוניה

ומה זה בכלל אומר בן אדם, האם זה שאנחנו ארוזים באיזו מעטפת ביולוגית דומה אומר שאנחנו דומים

תחשבו על אריזה מרובעת מקרטון בנפח עשרים ליטר עם נייר וסרט, האם זה אומר שבתוך כל אריזה כזו נמצא את אותו התוכן

אנחנו כל כך עסוקים בהבדלים הקטנים, הצבע של האריזה, המין של האריזה, צורת העיניים, או האמונה שלה שאנחנו לא שמים לב שמה ששוכן בה שונה באופן רדיקלי מאריזה לאריזה

האם לכל דבר שארוז בקופסא עם סרט נקרא מתנה

הרעיון שבגלל שאנחנו דומים חזותית או אפילו גנטית אומר שאנחנו דומים, הוא נקודת מבט שתופשת מכנה משותף כדבר מאוד צר

האדם מורכב מהבריאה ויש בו מינונים שונים של חומרי הבריאה וככזה כל הבריאה היא המשפחה הטבעית שלו לתקשורת ולמערכת יחסים של חילופי אנרגיה

האם הנמלה נמצאת בחברות ואהבה ליתר הנמלים, או שהיא חלק מהנמלים אבל נמצאת בחברות עם הקיום שלה ותקשורת אל מול הבריאה, לומדת את עצמה באמצעות השמש, האדמה, ואלוהים

האדם יוצא כעת מהשלב האנושי שלו לשלב האורי, זוהי תנועה של התעלות, לא של הדחקה, תנועה של פרידה לא של אובדן, תנועה של חיבורים אותנטיים יותר למי שבשל עבורם

הקיום שלנו הוא מערכת יחסים עם כל מה שמרכיב אותנו, מה זה אומר ואיך אפשר אולי לחווט את כל זה מחדש למשהו נושם יותר, בריא יותר, שעושה מקום לאהבה כתוצאה ולא כמשאלה