העולם כערמה של שקפים, ומלאכים

9 לספטמבר, 2023.

אני רוצה להזמין אותנו לחשוב רגע על העולם כערמה של שקפים

על כל שיקף יש קו, או נקודה, או ריח, או תחושה, או רעיון

ולנו יש מנגנון שיודע לראות, או לחוש או להבין את הקו, הריח, או הרעיון

במצב כזה השקפים שאנו מסוגלים לתפוש בעולם הם אלו שהתפישה שלנו מסוגלת לתפוש

יש אנשים בעלי תפישה חושית רגישה, יש כאלו שהראייה, או המחשבה או הרגש

וכך, לאנשים שונים, העולם מתממש במינונים שונים של רגש, חישה או ראיה, בהתאם לדומיננטיות התפישה שלהם

עכשיו נדמיין מצב שבו יש עוד שקפים רבים שמסוגלות התפישה שלנו אליהם נמוכה או לא קיימת

למשל שקף המלאכים, חלקנו יכולים לתפוש אותם בדמיון, חלקינו כרעיון וחלקינו כתחושה

אבל רבים אינם תופשים אותם כקיימים בעולמם

ישנם דברים שרוב בני האדם תופשים והם מוגדרים כעולם או כמציאות

וישנם דברים שמעטים תופשים, והם מוגדרים כאפשרות או אמונה או מודרים כמשהו לא אמיתי או לא קיים

השקף של המלאכים הוא רשת אנרגיה שזמינה לנו, ויכולה לעצב את העולם שלנו ואותנו בתוכו, באופן מיטיב

ואת השקף הזה אפשר להפוך ממופשט לגופני

השקף הזה כשמתחילים להפעיל אותו מרשת אותנו באופן אחר עם הבריאה ועם האלוהות ואם עובדים אתו באופן שוטף הוא מייצר דומיננטות חדשות בעולמנו, ושקפים אחרים מתארגנים בהתאם למידת נוכחותו

אנו בתקופה שעבודה עם יסוד האור, חומר הגלם של בריאה בממד זה, הוא חיוני לשבירת מערכות קארמה ויציאה לחירות מסבל נפשי

יסוד האור הוא חלקיק הבסיס הזמין ביותר ליצירה בעולמנו והוא האיבר שמחבר אותנו לאלוהות

המלאכים דומים לאיבר מתווך, שיכול לחבר את השקפים הפלנטריים, החוויות החושיות, ההיגיון, השפה, הראייה, ליסוד האור האלוהי

מלאכים הם כמו מצב תודעה מתווך שמאפשר זרימה ומיזוג של ההיבטים הפלנטריים עם ההיבטים האלוהיים, ומי שמסנכרן את כל זה בגובה התפישה האנושית הוא מטטרון

מטטרון הוא לא בדיוק מלאך, הוא קצת מזכיר מנהל אדמיניסטרטיבי, מכוון תנועה בעל אינטליגנציית-על שיודע איזו תנועה לכוון, לאיזה כיוון, ומתי

סמכות לזיהוי זמן, מודעות והעברת מידע, משגיח ורואה כל פרט, מכוון עילאי לדיוק נעדר פשרות או משא ומתן

הוא לא תמיד נגיש כישות באופן ישיר, אבל הוא תמיד נמצא שם מאחורי הקלעים של תקשורת מתווכת בין האלוהות לאדם בממד זה

ביום שני אעביר סמינר בנושא של פתיחת התדר הזה, השקף הזה, כממד זמין מיטיב וחיוני (בעיני) בזמן זה לקפיצות מודעות ותדר שהן הבסיס לסנכרון והרמוניה עם השינויים הרחבים שמתקיימים כעת בממד זה

הרזוננס של הפלנטה משתנה והחיבור למלאכים יאפשר לנו להתמזג עם הרזוננס החדש באופן קצת פחות קשוח, ועם חיבור לחלקי זהות שקיימים בתוכנו אבל לא תמיד זכורים או מקבלים את זכות ההובלה

סמינר מטטרון: מבנה, תדר, הגשמה 11.9

לתגובה

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד

התחברות מהירה
באמצעות לינק חד פעמי

שלחו לי לאימייל

שפה בשבילי היא כלי לזרימת אנרגיה. היא ערוץ או מתווה, או אפליקציה שהמבנה שלה מייצר תנועה, מזין או מזרים תדר מסוים בתוכי ובעולם.
 
בשבילי שפה אינה סיפור, אלא ערוץ להבנה של תדרים שונים וכלי לנגישות. כמו שישנם עזרי נגישות לאנשים חרשים או אנשים עוורים, כך השפה היא כלי נגישות לאדם לשהגיע לעולם ואינו יודע מיהו ולאן הגיע.
 
השפה אינה מגלה לאדם מיהו, והיא גם אינה מגלה מהו העולם, אבל היא מציעה אפשרויות לגבי מה אפשר לעשות בעולם כאדם.
 
בעידן הקודם השאלה-תמיהה הייתה, מי אני, מאין באתי, לאן אני הולך, מתוך הנחה אולי שייש אני, שייש מקום ממנו הגעתי ומקום אליו אנחנו מגיעים. כל המבנה של התהיה הוא לינארי, מניח מקור, יעד, וקיום של הוויה תופשת. כמה אלפי שנים אחרי שהתהיות האלו הורהרו עד דק, לא נראה שהתקדמנו עם תשובה, אבל קיבלנו לא מעט ספקולציות או נקודות מבט
 
השאלה שאותי מעניינת היא לא מי אני, או מאין הגעתי ולאן אני הולכת, אלא מה אני יכולה לעשות, להרגיש, לחוות, לחולל
 
דבר ממה שאעשה, ארגיש, אחשוב, אחווה או אחולל אינו מגדיר אותי או את העולם, וכל דבר שאעשה או אחווה או אחולל ישפיע על יכולת התפישה שלי אפשרויות חדשות של קיום
 
כל מילה מבחינתי היא עולם, שפה, מערכת שמאפשרת לי חוויה, שינוי, התפתחות
 
על פי תפישתי כל מילה היא ביטוי לתדר שהוא מובחן באיכות שלו מתדרים אחרים ויש לו מכנים משותפים
 
למשל המילה עקרב, באה לציין יצור מסויים שמתקיים בממד הזאולוגי, אבל כשאני מרשה לעצמי להתקרב למילה, לאיכות, לעקרב, אני מזהה תבנית אנרגטית מסויימת שתומכת באחד מממדי הקיום שלי. העקרב למשל הוא תדר, או אפליקציה שכשאני עובדת איתה אני מזהה את המקום שלו בגוף שלי (כי כל דבר שאני תופשת מתקיים גם בתוכי) וכשאני מפעילה אותו בתוך הגוף שלי יש לי גישה למה שיכול להיות מכונה כגביע הקדוש או מעיין הנעורים, או מיים טהורים מחדשי תודעת חיים. ההכרות עם השפה של העקרב, האפליקציה המבנה, הזרימה שלו מפגיש אותי עם עצמה של התחדשות כוח חיים ואני יכולה להפעיל אותה כמתג
 
המילה אלוהים למעשה מקיימת עולם שלם של הנחות, למשל, איכות שאינה נתפשת באופן ישיר בחומר אבל מארגנת את הקיום באופן שאינו מזדהה באופן מוחלט עם החומרי (במידה ונאמין שאיכות כזו קיימת) ובמידה ולא נאמין שאיכות כזו קיימת היא עדיין מקיימת את המבנה החומרי באופן אחר כלא קיימת
 
כל מילה שאנו תופשים היא קואורדינטה במפה העצומה של הגלקסיה שהיא אנחנו. להיכנס לתוך המילה, ולצלול אל תוך העולם שהיא מאפשרת זה לגעת בעצמנו בעוד אופן
 
מלאך, נשמה, אלוהים, עקרב, הר, כוכבים, אש, מים, אדמה, לוחם, חולם, סליחה תודה, כל איכות כזו אם שייש לה ביטוי פיזי ואם לא, היא איכות מקור שיש לה תבנית אור מטאפיזית, מקום בגוף, רשת אנרגטית שאפשר להפעיל בתוכנו ממש כמו שמפעילים אפליקציה בטלפון
 
הגוף האנושי הוא כמו גלקסיה עצומה, אפשר להגיד “כוכבים”, “תאים”, ואפשר לומר: גמל שלמה, חגב, נמלה, צרצר,…. הם אולי דומים אבל גם שונים מאוד אחד מהשני וכל אחד מעניק הבנה מיוחדת של אפשרויות השימוש בהכרה, הרחבת התודעה ותפעול מושכל יותר של הגוף, שמאפשר עוד התגלות
 
אני חוקרת לא מעט איכויות/ מילים/ אפליקציות לאורך השנים בעבודה אנרגטית מוקפדת ואינטנסיבית על עצמי. אני עכבר הנסיונות של עצמי, אני המעבדה, החוקר, התצפיתן, ואני כל הזמן משתנה, מתגלה, מתאפשרת
 
השנה אני הולכת לנסות ללמד חלק מהתהליכים הללו במסלול השנתי. כשכתבתי שהמסלול השנתי יעסוק בשפות קיבלתי כל מיני תגובות שלימדו אותי שאני צריכה אולי להסביר עוד קצת במה עוסקת שנת הלימודים.
לא נעסוק באותיות. נעסוק במודלים אנרגטיים שמחברים גוף ותודעה לשימוש מושכל יותר בגוף שלנו.
 
אין תכלית ללימודים במובן הישיר, כי אין באמת לאן ללכת, אבל היכולת לתפעול מושכל מביאה איתה הרבה חדווה, חירות ובריאות, גם אם היא יכולה להיות מאוד מאוד מאתגרת. זה לחיות כל הזמן בתפר שבין החלום למציאות, האפשרות וההגשמה, בנביעה האינסופית שההכרה שלנו יכולה לתפוש ולחוות ולהתפתח מתוכה
 
חלק מהשפות שנלמד: שפת הנשמה, שפת הנפש, שפת האלוהות, שפת האהבה, שפת המלאכים, שפת הגאולה, שפת הטבע, שפת הזמן, תדרים של איכויות הוויה מהטבע ומהגלקסיה, ועוד….
 
זה לא מי אני, זה מה אני יכולה להיות, לרגע, לפני שהוא מתחלף ברגע אחר… ואני מתגלה שוב, באופן אחר

התחברות לאתר