העולם כדף בספר

29 לספטמבר, 2022.

יש מי שיודעים שהעולם עגול ויש אלו שיודעים שהוא שטוח, כשאני חושבת על העולם אני רואה דף של ספר, הדף עצמו חלק אבל ברגע שהוא מתמלא במילים, מתעצב העולם על פי המילים שמתארות אותו.

אפשר למלא את הדף בכל תוכן וכל תוכן יוצר את העולם של אותו דף. אם הדף מלא בתוכן סגול נמצא עולם סגול, ואם הוא מלא בתוכן צודק, נמצא עולם צודק. בספר, אפשר לדפדף, ולעבור מדף לדף.

כאשר אנו מדפדפים או מעבירים דף, הדף הקודם אינו מתבטל או חדל מלהתקיים, הוא אינו מאבד מן האמיתיות או הנכונות שלו, הוא פשוט עולם שנמצא על דף אחר

כאשר אנשים רבים קוראים את אותו דף בספר, הם סבורים שהדף שהם קוראים הוא העולם, ושהעולם, או הדף שהם קוראים הוא הדבר האמיתי וכך נוצרת קהילה או חברה. לצידם יכולים להתקיים אנשים שקוראים דף אחר בספר, אולי את הדף הסמוך ביותר, בו העולם הוא אחר.

בחקר הספרות קיים מונח הנקרא “השעיית הספק” (suspension of disbelief) , טבע אותו המשורר סמואל טיילור קולרידג’. מאחורי המושג הזה עומד הצורך הנדרש מקורא או צופה בסרט למשל, להתעלם בעת הקריאה או הצפייה מהעובדה שהוא מצוי בעולם בדיוני. עליו להשהות את הספקות לגבי המבנה או הסבירות של העולם הזה כדי שיוכל לצלול ולהזדהות ולחוות חוויה. תנועה הפוכה לכך תהיה כזו של מבוגר שאומר לילד שקורא או צופה אולי בסרט מפחיד או עצוב “זה רק סיפור, זה לא אמיתי”.

אפשר לחשוב על הקיום שלנו בעולם כעל קריאה בדף של ספר, כדי באמת לחוות את העולם שהדף מייצג עלינו לשכוח שמדובר בדף וספר ולהאמין לרגע שזה אמיתי

ככל שנשעה יותר ויותר את הספק, אל מול העולם, אל מול חוויה, אל מול רעיון, כך הוא הופך ליותר אמיתי, עד למצב שנילחם עליו ונסכים לחיות או למות למענו. לפעמים רגע אחרי המאבק לא נבין איך בזבזנו כל כך הרבה אנרגיה, כי פתאום פשוט נמצא את עצמנו בדף אחר.

העמידה מבחוץ, של הספקן, שלא מאמין לסיפור שלנו, היא היבט אחד של אותו דף, של עצמנו, שאינו נכנע להזדהות המוחלטת, שיודע שיש עוד דפים, ואולי הוא ממש ברגע זה, אף על פי שאנחנו יכולים לראות ולשמוע אותו, קורא בעצם דף אחר בספר

כשאני מדמיינת את עצמי ביקום, אני מרגישה שכולו דפים שקופים, כשאני צוללת לתוכם הם מקבלים צבע וחיים, וכשאני יוצאת כמו נכבה האור בחדר, מחכה למבקר אחר שיקפוץ לבקר