המציאות
18 לנובמבר, 2022.
הרבה שנים חייתי בתוכה כמו בתוך בגד לא נוח, לא בצבע או המידה שלי, לא בצורה ולא מהחומר המתאים
ניסיתי להתאים את עצמי אליה
שנים רבות נוספות חיזרתי אחריה
השתדלתי להיות יותר טובה, יותר חכמה, יותר יפה,
עבדתי קשה והתפללתי שתקבל אותי ותעניק לי מחסדיה
והשתפרתי
באמת.
הלב שלי התנקה, יותר אור עובר דרכו היום, יותר אהבה
והיום אני חושבת לעצמי איך לקחתי אותה כל כך ברצינות, איך ריציתי אותה, עבדתי אותה
היא בסך הכול מציאות
איך נתתי למציאות כל כך הרבה מקום, כל כך הרבה משמעות, איך בכלל חשבתי שהיא הבית או המראה שתספר לי מי אני, שהיא תקבע לי
איך קרה שהמציאות הפכה להיות מרחב הקיום שלנו, ולא האפשרות,
מהיכן נולדה המחשבה שאם הבגד לא מתאים צריך להתאים את הגוף הנפש והנשמה במקום להחליף את הבגד או ללכת בלי
לפני מספר שבועות הבנתי שזה נגמר
אני לא מחזרת אחריה יותר, לא מרצה, לא משתפרת, היא בסך הכול מציאות
יש לה אמנם את הכישרון להציג את עצמה כדבר היחיד שקיים
יש לה את הכישרון להציג כל דבר שקורה בה כאילו הוא קורה לראשונה וצריך לספר עליו בחדשות
יש לה את הכישרון להציג מצבים שדורשים לכאורה את התערבותי המיידית
יש לה את הכישרון לפתות ולהחניף לכוח ההשפעה שלנו
אבל האמת היא שמופע הכישרונות שלה די חוזר על עצמו
והיא כבר לא כל כך מפתה וגם לא מאוד משכנעת
אם לומר את האמת היא קצת כמו תקליט שבור
ואולי הגיע הזמן שלי להתחדש.
אני אשמח להבין יותר למה את מתכוונת כשאת אומרת מציאות ושאת לא לוקחת אותה ברצינות. אשמח לדוגמאות ויותר הסבר בעניין.