המפגש שלי עם הרב עובדיה יוסף

כל איכות בעולם יכולה לקדם אותנו בזמן מסוים, לעכב אותנו בזמן אחר, להחליש בזמן מסוים, להעצים ולחזק בזמן אחר

יכול להיות שמשהו שפעם החליש אותנו עכשיו מעצים ושמשהו שהעצים מחליש. האם אני יכולה להכיל שמה שהקשה עלי מאוד ועכשיו במבט לאחור אני מסתכלת עליו כמו הזיה, יכול להיות בדיוק מה שמישהו אחר צריך בזמן הזה כדי להרגיש טוב ומוכל ואהוב

האם כאשר אני מתפתחת, ומשילה גבולות וכלים שהכילו אותי אני יכולה לא לירוק אל הבאר ששתיתי ממנה, לזהות מה היא שירתה ולקבל את זה שיש אנשים שעדיין שותים ממנה לרוויה ולא כמכוס תרעלה

האם אפשר לקבל את זה שלכל דבר בעולם יש תפקיד חיוני להתפתחות ההכרה, ושאני יכולה להתעצם ממשהו, אחר כך למרוד באותו משהו, אחר כך להיפרד מאותו משהו, ושהמשהו הזה נשאר כמו שהיה מההתחלה, איכות שמעבירה אותי תהליך מקודש על כל השלבים שלו

אם משהו הזין אותי וטיפח אותי ועכשיו אני מזהה את המחיר שהוא גבה ממני ואני מורדת בו, ואז נפרדת ממנו, האם הוא לא ממשיך באהבה ובמסירות מעצם קיומו להעצים ולטפח אותי באפשרות שלי למרוד בו ולהיפרד

אחד הדברים שהרב עובדיה יוסף שוחח איתי עליו היה על הפונקציונאליות של איכויות, כמו פסקנות, נחרצות, חוקים חיצוניים, מסוגים שונים, דת ומנהיגות בעולם הרבני

מפגש התקשור שלי עם הנשמה של הרב עובדיה יוסף התקיים בספטמבר ונמשך יומיים. מפגש שאני עדיין מעבדת, מנסה למצוא את האומץ לכייל אותו ולמסור אותו.