המסע אל הגדוּלה
21 לאוקטובר, 2023.
“גְּדוּלָה
גְּדוּלָה הינה איכות בלתי יחסית,
ביטוי כנה של עצמי מזוקק” / מתוך הספר עץ החיים
לכל אחד יש את התפקיד שלו בבריאה
התפקיד הזה הוא בית של צמיחה, אהבה והגנה
הדיוק וההתמסרות לתפקיד הזה הם המפתח להרמוניה
התפקידים בבריאה אינם הירארכיים זה הדיוק, הענווה, והקבלה של התפקיד שמפיקים את בוהק האור מתוכנו
אין תפקיד גדול או קטן, רק תפקיד שנעשה באהבה, בהתמסרות, ובדיוק
האהבה, ההתמסרות, הדיוק הענווה
הם שקובעים את בהירות האור שנובע, ולא היקף הפעולה
כשאנחנו בהסכמה למלא את התפקיד שלנו, כשאנחנו מתמסרים לתפקיד שלנו, כשאנחנו מפסיקים להשוות את עצמנו למישהו אחר, או להשיג משהו שיש למישהו אחר אנחנו יכולים להתחיל להרגיש מוזנים באמת ממה שנועד לנו
לקבל את המקום שלנו בבריאה ולחצות את סף החשיבות העצמית של מראות מתעתעות הוא המסע לאותנטיות והוא המסע לגדולה
גדולה אינה איכות יחסית היא אמת מידה של אותנטיות
כל סיטואציה שנפגוש במסע הקיום שלנו, יש בה את הפוטנציאל לדייק עבורנו את התפקיד, המקום, והגדולה שבנו
כל סיטואציה שנפגוש במסע הקיום שלנו יש בה את הפוטנציאל להחליש ולהסיט אותנו מהגדולה שלנו
בכל סיטואציה יש את הפוטנציאל להגדיל דיוק, ענווה, אהבה, והתמסרות
בכל סיטואציה יש את הפוטנציאל להגדיל מאבק, שנאה, חשיבות עצמית וההתנגדות
הגבול הוא תמיד גבול לעצמנו עם מה אנחנו מתערבבים, למה אנחנו נותנים למשוך אותנו
וכמה הכוונה שלנו ברורה להתעלות אל מעל לכוחות שמפרקים את הגדולה שלנו
אנו בתקופה של התעלות
תקופות של שבר ומשבר, כאב ואובדן יכולות להזכיר לנו מי אנחנו והן יכולות להשכיח. הן אינן שונות במהותן מתקופות של קבעון ושגרה, שיש בהן לא פחות פוטנציאל לאבדון ושיכחה כמו גם פוטנציאל לדיוק ועבודה פנימית עקבית וכנה
ולכן בסופו של דבר בתקופות מכל סוג שמגיע אנחנו פוגשים את עצמנו, קורסים או מתעלים
מתרחקים או מתקרבים, בהתאם לעצמה שלנו
איך לחזק את העצמה
לשים כוונה, להפסיק להשוות, להפסיק להשליך
לראות מה עולה בי כעת, לאן אני נמשך, והאם ההימשכות היא בהלימה עם הכוונה שלי
לשים גבול לכוח ולהתחבר לעצמה של האהבה שמרחיבה אותנו אל מעבר לכוח
כל רגע הוא רגע של אמת
אפשר להדוף אותו
להסתתר מפניו
להלביש אותו
ואפשר לעמוד ערומים
לא להיבהל ממה שהוא מגיש
לא לשפוט את עצמנו ואותו
להשתמש במשאבים שהוא מעניק לנו, ולהתמודד
איננו מושלמים, איננו באמת יודעים
כל סיפור הוא סיפור כיסוי
והאמת אינה עניין של אופנה
היא רגע כנה שלנו עם עצמנו
רגע של גדולה וקבלה של כל מה שאנחנו, וגם רגע חירות ממנו
כשאנחנו עומדים ענווים אל מול הרגע, לא משנה איזה רגע זה, ומה הוא הוציא מתוכנו
האור שלנו מזדכך ואנחנו יכולים להתקרב עוד לגדולה שלנו
לכל אחד יש את התפקיד שלו בבריאה
לעמוד עניו מול הרגע, באהבה, ולאפשר לו להוביל אותו אל הרגע הבא
ולבטא בכך יושרה, כנות, חסד, טוב והשראה
זו המתנה שיש לנו לתת ולהדהד באמצעותה את אורות האלוהות