תפריט
אני מחפשת את הקול שלי בימים האלו ולא מוצאת אותו
בתוך כל מה שידוע עד דכא
בתוך מה שאינו ידוע
אני מנסה לשלות איזה חוט דקיק שיש לו קצת המשכיות אבל החוט המדומה מתפוגג עוד לפני שהצלחתי להרכיב עליו מילה
ישנם מופעים של אמת, מופעים של ידיעה
אבל הם אינם מתחברים לנרטיב או בית קטן שאני יכולה לבנות ולפעול או לנוח בו
זה כמו לעמוד ערומה מול הרגע שאין לו עתיד אבל הוא יכול להימשך לנצח
ובתוך הנצח כל מילה מרגישה מיותרת
אז אני מצמצמת את עצמי חזרה לחיים ובהם אני יכולה לשטוף כלים
ללמד שיעור, להסתכל על העננים
לפעול בלי לדעת מה הטעם או התכלית
הלילה, בחלום, קפץ לחיקי פנתר שחור ענק ואני ליטפתי אותו
המשקל שלו על גופי, היה הדבר המרגיע ביותר שחוויתי בזמן האחרון
קמתי בבוקר והבנתי שהלא נודע אינו רק בן בריתם של החיים הוא גם יכול להיות חבר
13 לפברואר, 2024
הצטרפו לערוצים נוספים שלנו בדוא”ל וקבלו עדכונים
על המפגשים הקרובים ותכנים נוספים
© כל הזכויות שמורות לבית הספר ללימודים אזוטריים
לקריאת תקנון האתר | הצהרת נגישות
© כל הזכויות שמורות לבית הספר ללימודים אזוטריים
לקריאת תקנון האתר | הצהרת נגישות
הצטרפו לערוצים נוספים שלנו בדוא”ל וקבלו עדכונים
על המפגשים הקרובים ותכנים נוספים
חיפוש בכל תכני האתר – קורסים, שיעורים פתוחים, פוסטים, עמודים
