החיים שלי
23 לספטמבר, 2023.
כשאני מתבוננת בחיים שלי אני באמת לא מבינה איך הם נהיו למה שהם
מה שאני רציתי, היה להיות עקרת בית. רציתי להיות נשואה לאיש מכובד שיודע להתנהל בעולם שבחוץ, ולהיות אחראית על תחום המשפחה, לגדל ילדים כמשפחת אומנה ולעסוק קצת במלאכות יד
החיים נעו באופן אחר, או שהם לא תמכו, או שאני לא הייתי מי שחשבתי שאני
אף על פי שבתוכי תמיד הייתה איזו פלדה, מעין עצמאות פנימית לא ניכרת כלפי חוץ, תמיד חיפשתי חסות
לא הרגשתי שהעולם הוא משהו שאני יודעת להתנהל בו, ידעתי שיש לי כישרונות אבל לא כאלו שאפשר להסתדר איתם בעולם או להתקיים מהם. הכמיהה לחסות היתה גדולה, לא להיות לבד אל מול העולם, לחסות תחת מישהו שיודע
לחסות הזאת תמיד היה מחיר שבשלב מסוים לא יכולתי להמשיך לשלם
מעולם לא רציתי להיות בעלת עסק
מעולם לא רציתי לגעת בכסף ולהתעסק בפרנסה
אין לי צורך ברכוש אישי או צבירת הון, זה תמיד מאוד הפחיד אותי
אבל לצד הידע השקט שניווט את חיי בחמש עשרה השנים האחרונות הייתי צריכה גם לשחרר את הפחד מאיכויות העולם
ללמוד לעבוד עם מה שיש כאן בלי שיפוט, כחומרים ביד היוצר, בדרך לביטוי שלי
השחרור של מבני חסות, כמו להיות שכירה ותחת חסותו של מרצה בכיר באוניברסיטה, או חסות של שותפים לכאורה, היה מפחיד
אבל כנראה שעצמאות היא משהו שמגיל צעיר פעפע בי
היום כשבית הספר ללימודים אזוטרים משמש פלטפורמה של לימוד למאות, ואולי גם אלפים בשידורים הפתוחים, ואני לא עקרת בית, אני מבינה שגם אם לא רציתי להכיר בכך, וגם אם פחדתי מאוד, הקול הפנימי מדריך באמת, לא רק ידיעות על הבריאה או עצמי, אלא מבסס ביטחון בתנועה בעולם שמתאפשרת מתוכו
בתור מפרנסת יחידה לעצמי מגיל צעיר, ולבת שלי מאז שהיא נולדה, תחושת הפגיעות והחרדה היו גדולות
לשחרר חסות וללכת עם הידע השקט עד הסוף, הפגיש אותי שוב ושוב עם ספים, בין אם זה היה לפתוח קליניקה ולגבות כסף, ובין אם זה היה לסגור קליניקה ולעבוד ללא כסף
ההדרכה תמיד חזרה על עצמה
את תעשי את העבודה, תקשיבי ותדייקי את עצמך
זה לא התפקיד שלך לדאוג איך הדברים יסתדרו
הגבולות שלנו הם הפחדים שלנו, והאתגר הוא סבלנות, מחויבות, התמדה ואמון
אין כאן שיטה
כל אחד שומע קול פנימי אחר, לכל אחד ידע שקט אחר, לכל אחד כישרון אחר
אבל לכולנו הזכות לקיום בכבוד
וקיום בכבוד לא מתחיל בכסף או פרנסה, הוא מתחיל בלכבד ולהעריך את הקיום שלנו כאן ואת הכישרון בעל הערך שמצוי בתוכנו,
כסף, פרנסה והגשמה מקצועית הם תוצאה של הקשבה ורגישות אבל לא פחות מכך הסכמה להביא לידי ביטוי את מה שיש לנו לתת
קבלה היא המשך של נתינה והיכולת למצוא הרמוניה בתחום הזה של נתינה וקבלה היא אחד מהערוצים של הבריאה להארה
לא כולנו יודעים לקבל, לא כולנו בטוחים שיש לנו מה לתת