תפריט
כשיש מלחמה ונופלות פצצות אנחנו נכנסים למקלט, כשאנחנו נכנסים למקלט כי יש סכנה אף אחד לא אומר לנו, אתם נכנסים לבועה, אתם בורחים מהחיים האמיתיים, אתם נמנעים מהמציאות האמיתית
אבל מה עם הנפש, ומה עם הרוח, כשהן נמצאות תחת מתקפה ארוכת שנים של אלימות, ניצול, מניפולציה, רודנות
איך קרה שלחיות בבועה זה לא טוב כי אתה מחובר לעצמך ולא ל”המציאות”, איך קרה שהצירוף, אתה מנותק מהמציאות, הפך לביטוי ביקורתי, גם כשהבועה או הניתוק מ “המציאות” מאפשר אוויר לנשימה ושומר על הנפש שלנו
יש הבדל בין קיום בבועה וניתוק מ”המציאות” הנובעים מהיעדר מודעות, לבין קיום בבועה וניתוק מהמציאות המגיעים מתוך פיכחון ומודעות
בהיעדר מודעות “המציאות”, או היעדר המודעות יכו בבועה. במודעות קיים פיכחון, ממד של ניהול אנרגיה, הבנה רחבה של הקיום, גבולות במקומות הנכונים וכלים לעבודה עם “המציאות”
אתמול בסמינר בתרגיל האנרגטי השני, מליאנו את הבועה שלנו באנרגיה יצירתית ואז הזמנו ישות או מסר להבין מה לעשות איתה. אלי הגיע נוח… כן זה מהתיבה
אף פעם לא הגיעה אלי ישות תנכית
והוא אמר לי תבני
וכשנוח אומר תבני עם אנרגיית היצירה שלך, זה מייד מעורר את הקונוטציה של תיבה, והתיבה מעוררת את הקונוטציה של מבול ובהתחלה זה קצת כיווץ אותי למקום של פחד ממבול
אבל הבוקר הבנתי את זה ממקום של אהבה ולא ממקום של הישרדות
הלימוד שאני מציעה, הבועה שדיברנו עליה אתמול והניתוק מ “המציאות” מתוך פיכחון, כוונה, והבנה אנרגטית רחבה, הם למעשה כמו מקלט לנפש ולרוח בתקופות של מבול וסערה
חיות, על פי תפישתי הן ייצוגים לנפש, הנפש החיה, וכבר כמה שנים שאני מקבלת מסר חוזר “את שומרת כוח החיים הטהור” או “התפקיד שלך הוא לשמור על כוח חיים טהור שלא יושחת”, זה בעצם גם לשמור על הנפש, שהיא זו שנושאת או רוטטת או מייצגת את כוח החיים
והנפש עברה באלפי השנים האחרונות לא מעט התעללות, אנחנו מתייחסים אליה כמו אל בהמה שאמורה לשרת אותנו, בלי לתת לה תנאים ראויים, אנחנו שמים אותה במכלאות, וסוחטים ממנה כל טיפת חיים, בלי חמלה
גם ילדים משקפים את כוחות החיים וגם אותם אנחנו ממשטרים בצורה קיצונית, דוחקים אותם למכלאות צפופות בשם כיתות לימוד, מאכילים אותם קש וחולבים מהם את כל כוחות החיים. גוזלים מהם את החירות הגופנית, וכששואלים אותם שאלה, מסרסים את היצירתיות, משום שהשאלות ששואלים אותם בבית הספר אינן שאלות פתוחות, הן שאלות אילוף, לראות אם הם זוכרים מה אמרנו להם
האופן שבו אנחנו מתייחסים לבהמות, משתקף בחברה שלנו, באיך שאנחנו מתייחסים לעובדים בחברות גדולות, באיך שהמדינה מתייחסת לאזרחים. מאכילה אותם קש וחולבת אותם עד הטיפה האחרונה
וכשמישהו באופן טבעי לא נענה, מגיעות מניפולציות, אתה צריך, מה יהיה עם העתיד שלך, אתה מנותק, לא אכפת לך מאחרים, עד לניסיון לכפייה
כשהחברה זורקת פצצות אינסופיות שמשאירות את הנפש מבוהלת קל יותר לנהל אותה
וכשהרוח מציעה מפלט, גם היא חוטפת מתקפה וביקורת וזה דורש לא מעט עצמה לשמר עצמאות וחיבור פנימי בתוך זה
תיבת נוח היתה מקום בטוח לחיות בזמן שהשחיתות והאלימות הציפה את העולם, היה צריך לשמור על קפסולת כוחות חיים שלא תושחת, שתישאר טהורה, כמו לשמור על זרעי העצים והצמחים, שכדי שהמבול יעבור אפשר יהיה לשחרר שוב את כוחות החיים לשגשג
כל אחד מאיתנו יכול להיות התיבה הזאת עבור כוחות החיים שלו, אם נתחיל להתנהג אל הנפש שלנו ככוח חיים קדוש ולא עבד
במסלול השנתי למדנו השבוע על הנפש, והבנתי מהתגובות של הלומדים, שאני צריכה להתעכב עוד זמן מה על המקום של הנפש ואיך לטפל ולנהוג עמה
כשנוח הגיע אתמול, זה לקח אותי למקום של הישרדות, הולך להיות קשה וצריך להיערך
אבל הבוקר הבנתי את בניית התיבה, כבניית הבועה, כמרחב שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לקדש על ידי קדושת החיים
וכן אולי הימים קשים, אבל התיבה, הבועה, הניתוק מהמציאות המושחתת הוא לא מסוכן, הוא חיוני לשם שמירה על כוח חיים טהור ומקודש. לשמור על החיות בזמן שהחברה המנוהלת על ידי בני אדם, איבדה קשר בסיסי עם האלוהות, עם עצמה
במבול הזה כל אחד דואג לשמור על מקום בטוח לנפש שלא תושחת, לומד לכבד אותה, את כוח החיים הטהור הזה שעליו אנחנו רוכבים
יש אפשרות שהגאולה אינה טמונה כל כך במשיח שיגיע, אלא בחמור הלבן, שהוא גם ביטוי לנפש שהזדככה והתקדשה
29 לדצמבר, 2023
הצטרפו לערוצים נוספים שלנו בדוא”ל וקבלו עדכונים
על המפגשים הקרובים ותכנים נוספים
© כל הזכויות שמורות לבית הספר ללימודים אזוטריים
לקריאת תקנון האתר | הצהרת נגישות
© כל הזכויות שמורות לבית הספר ללימודים אזוטריים
לקריאת תקנון האתר | הצהרת נגישות
הצטרפו לערוצים נוספים שלנו בדוא”ל וקבלו עדכונים
על המפגשים הקרובים ותכנים נוספים
חיפוש בכל תכני האתר – קורסים, שיעורים פתוחים, פוסטים, עמודים
