האומץ לפעם אהבה בעולם שיש בו אכזריות, בורות, ושחיתות
האומץ ללמד ממקום של אהבה ולא ממקום של הפחדה
האומץ לחבר אדם לטוב שבו ולא לרגשות האשם על כל המקומות הפגועים והפוגעים שבו
האומץ להניח לשיפוט והביקורת והצדק לטובת שינוי שבו אפשר לפגוש את המקומות הקשים שבתוכנו עם פחות בושה, ולהביא אליהם ריפוי ואהבה
האומץ לצאת מעמדת נביא הזעם שמלווה אותנו כבר אלפי שנים, מוקיע ומצביע
ולהיות נביעה של אהבה בעולם שלכאורה לא ראוי לכך, אל מול אנשים שמוכנים להיות מספיק אמיצים לאמץ את הטוב שבהם למרות כל הרע ששוכן בהם
האמת גלויה, ונגישה, אפשר, בשמה, להטיח אותה בפנים של מישהו לכווץ אותו ולרוקן אותו מן הכוח שלו ואפשר לתווך ולהנגיש אותה באופן שאפשר להתחיל לקבל אותה, לאמץ אותה ולהתעצם ממנה
להיות צודק על חשבון גזילת האנרגיה של האחר וכיווצו אל תוך בור אפל של רגשות אשמה, בהלה, למסור את כוחו לטובת גאולה מדומה שדוחקת את נפשו אל תהומות
להיות אוהב, להעצים את האחר להעז לפגוש את האור שבו ולתת לו להתחיל לפנות את החושך הפנימי ולצאת מתדר ההישרדות, הפיזי, הנפשי והרוחני
אל איזה חלק אנחנו פונים באדם כאשר אנו אומרים את האמת, מאיזה חלק אנו פועלים בתוכנו כאשר אנו באים למסור אותה
נבואות יום הדין מרחפות מעל ראשי האנושות כבר אלפי שנים ומעולם לא הצליחו לעצור דבר
תקופות של שינויים גדולים מעוררות את הנבואות הללו מחדש
אנו מתקיימים בימים ותקופה של שינוי עמוק והוא מגדיר מחדש את הקיום
האם נאחז בעבר, ברגשות האשם, ברע, בחטא, בחושך, נצליף בחמור ונעודד אותו עם גזר
או נמצא בתוכנו אהבה למרות כל הרע ונתחיל להנכיח אותה למרות שכמו טיפה בים היא נבלעת בתוך הרעש והצעקות, האם נסמוך עליה שהיא השינוי, היא הגבול הכי בטוח לכל מה שרע
היא לא מעניקה סיפוק לייצר, רק בית ללב שמתחיל לרפא את עצמו, במקלט של חסד
היא לא הרואית כמו נושאי הדגל שצועדים עם תופים וחצוצרות ומבשרים על כל מה שממילא קיים
היא אלטרנטיבה למה שקיים ומקלט לכל מי שמוכנים לעזוב את המצעד ולהתחיל להנכיח שינוי כתדר, להנכיח ברגע זה חירות מרגשות אשמה והסכמה למפגש כנה עם עצמם, לא ממקום של ביקורת, ממקום של ריפוי
ריפוי יכול להתקיים במקום בטוח, מקום שבו זה בטוח לפגוש את מה שאינו מושלם בתוכי, מקום שבו הבושה לא ממהרת לכסות
העולם הזה הוא מרחב מורכב ומאתגר לגופים השונים שאנו מפעמים. נפש היא כוח מורכב, אבל השינוי, הוא לא לחנוק אותה, לא להצליף בה ולא לדחוק אותה שוב לשינוי ממקום של פחד, שליטה והישרדות
השינוי הוא בחמלה שנוכל להעניק לה בהתמודדות שלה עם האפלה
השינוי הוא לא למגר את האפלה, אלא לקבל את משלב האפלה ולהיפרד ממנו, לא על ידי הכחדתו אלא על ידי התנועה שלנו לטוב שגם הוא מצוי בתוכנו
את השינוי לא צריך לצעוק. איומים אינם שינוי, הם תקליט שחוק עד דכא
כמה אני מוכנה לסמוך על הטוב שבי, כמה אני מוכנה לתת לו מקום, כמה אני מוכנה לרסן את הפחד וההפחדה ולאפשר חלקה קטנה לגן עדן לשגשג בתוכי מחדש, גם אם הוא מוקף בגיהינום
זו אינה הדחקה
זו תעוזה
לומר למרות ואף על פי כן
למרות כל הרע והלא שלם בתוכי
אני אהבה
25 לדצמבר, 2024