תפריט
תארו לעצמכם שלאות הזדהות עם הפחד, הצער, הכאב, וההרס של המלחמה, החטופים, וההרוגים, האביב היה מעכב את הגעתו והפרחים לא היו פורחים השנה
מצד אחד אנחנו מתבוננים בטבע והאדישות שלו למה שקורה על פניו, “והחיטה צומחת שוב”
ומצד שני ננסה רגע לדמיין שכל הירוק והפריחה היו מרכינים ראש להזדהות, או כמחאה על האלימות והניצול של האדמה הזאת לפשעים ומפסיקים לפרוח
איך היינו מרגישים, מה זה היה עושה לנו, לצאת החוצה לגינה, לפארק לשדה שלא מוכן לפרוח או להוריק. אני חושבת שזה היה מרסק את רוחנו והבולען של הייאוש היה מרוקן והאפלה היתה בולעת אותנו
הטבע הזה שבחוצפתו, תעוזתו, או מהותו ממשיך להיות מה שהוא. הפרח הזה שלמרות הכאב האינסופי סביבו מעז לפרוח, ואף אחד לא נוזף בו שהוא פשוט ממשיך להיות הוא, אף אחד לא יוצא וקוצר את כל הפרחים כי זה לא הזמן לפרוח וזה לא מכבד את הרגע
אנחנו מתנחמים, מקבלים קצת אוויר לנשימה נוכח הירוק והפריחה, זה מאזן אותנו
אתמול בסדנא חיפשנו את המקום המיוחד הזה בתוכנו, את השעון טבע, הקוד האישי שלנו שאינו מגיב לדבר, לא באינסטינקט, לא ביצר ולא במודעות. קוד פנימי נעדר הגיון, מאחר והוא אינו מתקשר עם הסביבה בתגובה למה שהיא מגישה וזאת מבלי להתעלם ממנה, להכחיש אותה או לחסום אותה
חיפשנו את המקום הזה בתוכנו שהוא גם בסדר למרות שגם ממש לא בסדר, כדי שממנו נוכל לייצב נוכחות שהיא כמו קוד טבע ולהיות גם הפרח הזה שבחוסר ההתחשבות שלו במצב מרבה את החסד בעולם. וממש כמו שהטבע נותן אוויר לנשימה בכך שהוא מחובר למשהו אחר שאינו מתחשב בדרמה האנושית, להיות גם כן עצמה שמתקיימת במקביל לכל מה שקשה ומפרק. לתת מקום ל”גם בסדר”
כששואלים אותנו מה נשמע ואנחנו עונים בסדר, אנו למעשה מנמיכים את כל מה שטוב ומצמצמים את כל מה שרע לאיזו מילה ניטרלית שלא אומרת כלום ויחד עם זאת זו מילה מעניינת: “בסדר”. כלומר בתוך הסדר של הדברים והסדר של הדברים הוא מה שהוא, אז מה עוד אפשר לומר עליו
בשבועות האחרונים כששואלים אותי מה שלומי אני עונה: “גם בסדר” כדי לציין שבמקביל לכל הדברים שמאתגרים אותי אני גם בסדר הטבעי של הקוד הפנימי שלי. אני מכירה באתגרים, בקשיים בכל מה שלא בסדר והתוספת הזאת של ה “גם” מאפשרת לי את להכיר שיש גם בסדר שהוא אמיתי ולא שטחי
ה”גם בסדר” עוזר לי להכיר בזה שיש הרבה דברים שהם לא בסדר אבל לא פחות מכך שגם יש איזה סדר בתוכי, בלתי מעורער כמו הטבע הזה של הפרח
אתמול חקרנו שלוש מערכות של תגובה: אינסטינקטיבית, רגשית, ומודעת, ואז אל מולן ניסינו לחקור את המקום שאינו תגובה, זה שהוא מעין שעון פנימי אדיו סינקרטי, מכוון כלפי הטבע של עצמו, כעוד מרחב מודעות בעל עצמה אל נוכח מרחבי המציאות
ההבנה, בזמן האחרון, שהמודעות היא תגובתית משנה משהו במערך הכוחות הפנימי שלי
מאחלת לכולנו, במקביל לכל מה שלא בסדר, לזכור לפרוח, לא כנגד ולא כלעומת, ולדעת שהפריחה שלנו היא מקור לריפוי, נחמה, ריבוי חסד ואהבה בעולם
13 לאפריל, 2024
הצטרפו לערוצים נוספים שלנו בדוא”ל וקבלו עדכונים
על המפגשים הקרובים ותכנים נוספים
© כל הזכויות שמורות לבית הספר ללימודים אזוטריים
לקריאת תקנון האתר | הצהרת נגישות
© כל הזכויות שמורות לבית הספר ללימודים אזוטריים
לקריאת תקנון האתר | הצהרת נגישות
הצטרפו לערוצים נוספים שלנו בדוא”ל וקבלו עדכונים
על המפגשים הקרובים ותכנים נוספים
חיפוש בכל תכני האתר – קורסים, שיעורים פתוחים, פוסטים, עמודים
