27 לינואר, 2022.
אנחנו הדמויות המיתולוגיות של האלפים הבאים.
לימוד שאני עסוקה בו בחודשים האחרונים הוא גדוּלה. המעבר מלהיות קטן או להרגיש קטנה ללהיות גדול או להרגיש גדוּלה. הזמנים בחוויה שלי הם זמנים מיתולוגיים, כלומר זמנים גדולים וזמנים של גדוּלה. במיתוסים אנחנו שומעים על אלים או ישויות עצומות שבראו או עיצבו את העולם. הדמויות הללו עיצבו את תבניות החיים שהנפש שלנו זורמת בתוכן כיום.
הלימוד שלי בעבדת בייבוא העתיד הוא לתפוש את הגדוּלה של האדם ולהפוך להיות המיתוס של מחר. עבדת מלמדת אותי התמדה, נחישות, כוונה ללא תנאי להתפתחות ולקיחת אחריות על העֹצמה שלי. לא לומר “לא ידעתי”, לא הבנתי”. לדעת ולהבין עכשיו שאני הסמכות, אני הגדוּלה ולהתחיל לפעול מהמקום הזה בכל תנאי, בכל מזג אוויר, בכל אטמוספירה חברתית. לא להיכנע לאף מוסכמה ולא לאפשר לאף כוח לעצור אותי.
בעבדת אנחנו לומדים לכופף את הזמן על ידי יבוא עתיד ויצירת מיתולוגיה חדשה, ואנחנו לומדים לעבוד עם איתני הטבע. איתנים אלו אינם אלא שלוחה שלנו. שרירים שאם נחבר ליד נוכל להניע על פי כוונה. לשם כך עלינו לפגוש את הטבע ולתפוש אותו כטבע שלנו, וכשם שלא אתן ליד שלי להשתולל ללא מטרה אלא ארתום אותה לכוונות שלי, כך גם אין סיבה לתת לרוח להשתולל או לכוחות הטבע האחרים שהם אינם אלא עוד גוף בסך כל הגופים שהם אני.
זה לא תמיד קל, מדי פעם כשאני משוחחת עם הישויות שמלוות אותי הן מזכירות לי “מעולם לא הבטחנו שזה יהיה קל”, אבל זה גם לא מאמץ, זה כמו הדבר הטבעי ביותר, זה לא סבל, זה פשוט לא מאפשר להתפשר כשנדמה שזה נוח כי זה אף פעם לא נוח בסוף.
זה דורש מיקוד וכוונה. ואהבה, אהבה שמאפשרת צמיחה, אהבה שמשחררת עכבות, אהבה שמשחררת בושה, אהבה שמשחררת אותי מלבחון את עצמי במושג של הצלחה. ההצלחה היא להיות באהבה. ההצלחה היא להיות בגדוּלה, וזה לא אומר שכל הכוונות שלי מייד מתגשמות, אבל אני יודעת שאני על הדרך שלי מוכנה לפגוש באהבה את מה שהיא מגישה לי.