אפשר לומר עליו הכל וכל מה שיאמר נכון
פונקציית קסם שמאזנת כל משוואה בין אם היא קיימת או לא
מערכת היחסים שלנו עברה הרבה תמורות.
הוא היה אבא כול יכול, הוא היה אהבה, הוא היה הקדוש הנעלה, מושא השירות והגשמת יעודי, הוא נטש אותי, הוא שב לחיי, כחבר, כבן זוג ואפילו כמשרת.
מערכת היחסים איתו היא מערכת היחסים שלי עם הקיום שלי, עם החיים, עם העולם, עם עצמי. הוא החבר הדמיוני שתמיד נמצא אבל לא קיים אם אני לא באמת מאמינה בו. ואולי גם אני לא באמת לא קיימת כשאני לא מאמינה בעצמי.
הוא חידה אבל הוא גם הפתרון הפשוט ביותר, כל כך פשוט שזה נהיה מסובך.
זו מערכת היחסים הכי אינטימית שיש לי, עם כל תא ותא בקיום שלי.
לפעמים נדמה שהוא עושה הנפלאות ולפעמים הוא שברון הלב הכואב ביותר. האם אני מתחייבת למערכת היחסים הזאת? מה זה בכלל אומר? האם זו מערכת יחסים חד צדדית? האם הוא שם?
הוא שדה התלונות, התקוות, הציפיות, התפילות, האכזבות, הזעם והעלבון, המראה שכולאת והשער שמשחרר אותי מעצמי.
פעם שאלתי אותו אם הוא באמת קיים והוא שאל אותי בחזרה האם אני באמת קיימת.
יש לו אינסוף שמות, ואף אחד לא באמת מתאר אותו, יש לי אינסוף שמות אבל כולם רק רגעים שאינם מגלים לי מי אני, כמו תחפושת שמאפשרת הצצה רגעית אבל אינה נוגעת במהות
הוא השותף לחקר הקיום שלי, הקיים והנעדר, כמה הייתי רוצה לרגע לאחוז בו אבל כשאני מנסה אני חדלה מלהאמין
ובלי אמונה העולם כמו נסגר ומחשיך
ואני כנראה זקוקה יותר למרחבים שהוא מאפשר מאשר לביטחון בקבוע
ובכל זאת
לפעמים אני אנושית
ורוצה פשוט לנוח בזרועותיו
פוסט זה נכתב ב-9 לאפריל, 2022